|
|
עמוד:265
ירושלים כסמל בקבלה התיאוסופית תהפוכות רבות ומופלאות עברו על השמות 'ירושלים' ו'ציוך מאז הופיעו בספרי המקרא . השינוי הבולט ביותר התרחש במקרא עצמו : שני השמות הללו הפכו מכינויי עיר או מצודה גם לכינוי לעם ישראל ולעתים אף של ארץ ישראל " . משנחרב הבית השני מופיעה התפיסה של 'ירושלים של מעלה . ' אולם דומה כי במקורות היהודיים העתיקים שהגיעו אלינו אין למצוא את המהפך החשוב להבנת ההתפתחות של הסימבוליקה של ירושלים וציון ; מלים אלה לא הפכו לסמלים , אלא נשארו בגדר כינויים לעיר הקודש ולעם ישראל . לעומת זאת , יש לראות בתיאורה של ירושלים ב'ברית החדשה' עדות לקדמותה של התפיסה הנקבית של 'ירושלים' ו בניגוד לכמה מתיאוריה היהודיים והנוצריים של ירושלים כ'אם' י המתאבלת , לפי כמה מקורות , על בנה , נאמר באפוקליפסה של יוחנן , כא ; 2-1 'וראיתי שמים חדשים וארץ חדשה ; כי השמים הראשונים והארץ הראשונה עברו מן העולם והים לא היה עוד . ואני יוחנן ראיתי את עיר הקודש ירושלים החדשה , יורדת מעם האלהים מן השמים , מוכנה ככלה מקושטת לקראת בעלה . ' לראשונה בכתובים מקבלת ירושלים — אם גם מדובר על מצבה שלעתיד לבוא — גוון מיני ברור : היא הופכת מ'אם' ל'כלה , ' ותיאורה מעורר בבירור אסוציאציות מיניות . כנראה בהשפעתה של תפיסה נוצרית זו , או בהשפעת מקורותיה היהודיים , קיבל השם ירושלים משמעות נקבית , והיא הפכה לסמל בכמה מאמרים שנשתמרו מהגנוסיס העתיק . בתארו את דעותיהם של הגנוסטיקאים מהאסכולה של ולנטינוס ; _Vaientinus ) המאה הב ( ' כותב איךניאוס : " 'כי הם A ראה : בי דינבורג ( דינור , ( 'דמותה של ציון וירושלים בהכרתו ההיסטורית של ישראל , ' ציון , טז ( תשי"אא עמ' 3 ( נדפס מחדש : ב' דינור , כמאבק הדורות , ירושלים תשל"ה , עמי . ( 15-14 ראה ; אורבך , ירושלם של מטה , עמ' 1 165 וראה עתה Patterns of the F . pistle to the Hebrewsi ' n : . 1 . Robert S . Hcdcs , The Purpose of the Hellenistic 18-219 Memoryof E . R . Goodenough . Leiden 1968 , pp . Neusner ( cd . ) , Religions in Antiquity , Essays in ב " ראה : שלום , פרקי יסוד , עמ ; 263-262 ' א'אפטוביצר , 'בית המקדש של מעלה על פי האגדה , ' תרביץ , יב ( תרצ"א , ( עמ' . 268-267 S _?^ v _Ircnucus . AgainstHeresies , W , i , \ , in : Anie- הספיריטואלית הנוצרית , המדגישה את חשיבותה של ירושלים של מעלה במחיר פיחות בולט במעמדה של ירושלים העיר ואף התעלמות מוחלטת ממנה , הרי המחברים היהודים מנסים לשלב בדיוניהם את שני מישורי הקיום של ירושלים , ירושלים הארצית וירושלים הרוחנית . שילוב זה שונה במהותו בפרשנות הקבלית לעומת הפרשנות הפילוסופית האלגורית . המקובלים הרבו להדגיש את הקשר המהותי בין ירושלים העליונה והתחתונה , וקשר זה חיזק את מעמדה של ירושלים העיר היונקת קדושה ממקורה העליון . לעומת זאת , הפרשנות האלגורית היהודית התקשתה לשלב בתוך מערכת החשיבה הפילוסופית , שעיקר מגמתה חשיפת אמיתות שאינן תלויות בזמן ומקום , את מרכזיותה של ירושלים , ובמקרים מסוימים אפשר למצוא בפרשנות זו נימות דומות ביותר לאלו המופיעות בפרשנות הנוצרית . תפיסה העומדת בפני עצמה היא פירוש 'ירושלים' בקבלה הנבואית מבית מדרשו של ר' אברהם אבולעפיה . כאן הופכת המלה , על המבנה המיוחד של אותיותיה , לנושא העיון , תוך התעלמות בולטת למדי מירושלים העיר . שלושה דגמים אלה של ראיית ירושלים , בקוויהם הכלליים בלבד , יהיו נושא דיוננו בפרק זה .
|
|