פרק תשיעי ירושלים בהגות היהודית במאה הי"ג

עמוד:264

פרק תשיעי ירושלים בהגות היהודית במאה הי"ג משה אידל התפיסות השונות של משמעות המושג 'ירושלים' הן פועל יוצא של המבנה הפנימי של שיטות החשיבה שהופיעו במרוצת הדורות : כל שיטה וירושלים שלה . חכמי המדרש והתלמוד , שהמעשה היה נר לרגליהם , דבקו בכל יכולתם כירושלים של מטה , העיר שרק כה אפשר לקיים חלק מהמצוות הלכה למעשה ; הם הפכו את ירושלים של מעלה לסניף של ירושלים הארצית . משמעותה הרוחנית של ירושלים עולה כאשר נמצאים יהודים במרחקים ואינם יכולים לעלות אליה ולקיים את פעולות הפולחן , כפי שקרה בגולה היהודית בעולם ההלניסטי . לעומת זאת דוגל פאולוס דווקא בירושלים של מעלה , החופשית מן המצוות , ומגנה את ירושלים של עתה — היא עדת הנוצרים שומרי המצוות . הפרשנות הנוצרית שהלכה בעקבותיו הרחיבה יותר ויותר את הקרע בין העיר הריאלית ובין המושג המופשט של ירושלים האמיתית כסמל לכנסייה הנוצרית . רק בעקבות פעילות מעשית , דתית באופיה , כגון עליות לרגל , בניינה של ירושלים ולבסוף מסעי הצלב — כולן פעולות שיוזמיהן _ומבצעיהן לא יצאו לרוב מקרב מלומדים נוצרים י — חזרה ירושלים הממשית ותפסה מקום חשוב בתודעה הנוצרית . בימי הביניים החזיקה היהדות בעמדה שגובשה בתלמוד ובמדרש על חשיבותה של ירושלים העיר . אולם , בצד ההלכה , שעניינה המעשה , עסקו היהודים באותה תקופה גם בעיון ; בחלקו הגדול מתבטא עיסוק זה בפרשנות ספיריטואלית לכתבי הקודש . המונח 'פרשנות ספיריטואלית' מכוון הן לדרך האלגוריה הפילוסופית והן לדרך הסימבוליקה הקבלית . יש בפרשנות זו הרבה מן המשותף , מבחינת דרך המחשבה , עם האלגוריה הנוצרית . והנה , כשם שירושלים של מעלה חשוכה היתה לתיאולוגים הנוצרים , שהפרשנות היתה עיקר עיסוקם , כך גם אצל התיאולוגים היהודים , בין אם הם שייכים לזרם הפילוסופי ובין אם הם שייכים לזרם הקבלי . כך עולה חשיבותה של ירושלים של מעלה גם ביהדות 'המשכילה' ותופסת בה מקום נכבד הרבה מעבר למה שידוע מהמקורות היהודיים הקודמים לה . אולם , בניגוד למגמה ' ראה . א' אורבך , ירושלים של מטה , עמ' . 171-157 ביקורת על עמדתו של אורבך ראה ; Rabbi Yohanan and Origen on the Song 01 r . Kimciman , ( 19 x 0 ) . p . 5 x 7 /! . m Songs ' . Harvard _Theological Review . LXXIII ראה י"א זליגמן , 'ירושלים במחשבת היהדות ההלניסטית , ' יהודה וירושלים , הכינוס הארצי השנים עשר לידיעת הארץ , ירושלים תשי"ז , עמ' ? 195 מ' ויינפלד , 'ירושת הארץ — זכות וחובה ; תפיסת _nnu _^ _n במקורות מימי בית ראשון וימי בית שניי , ציון , מט ins fifinfi עמ' 4 . 161 _'OV , MX _V ! _P _wbvnv , JJ 77 X J . 135-133 ראה . פראוור , הנצרות . ; פראוור , הנצרות , עמ' 254 ואילך , עמ' 273 ואילך ; וראה לעיל בכרך זה , הפרק 'ירושלים בספיריטואליות הנוצרית . '

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא