|
|
עמוד:211
לא בוששה לבוא ממצרים . אולם צרות אחרות בולטות במחלוקת ודברי ריב בקהילה . אמנם גם כאן מודגש העניין החומרי , כנוגע לחלוקת התמיכה שבאה _מבחק . וכך גרמו כספים , שנגבו ממצרים לבניין מקווה , מחלוקת . ר' יחיאל ביקש את הנדבן לשנות ממטרות ההקדש , ונימוקו , כפי שהוא כותב : 'כבר עשיתי להם בביתי מקוה ואין להם אלא זה שלי . ' יתר על כן , אשת ר' יחיאל , הרבנית , מדריכה את הנשים בדיני הטבילה " . הכספים הועברו בירושלים לשני יהודים , ששמותיהם ר' שלמה ור' יצחק , ומכתב ההקדש הובא לפני בית דין , אולם משהו השתבש בדרך והכספים נעלמו . אחד מהנאמנים טען ; 'הכסף אכלה אשתו . ' במחאה על כך השבית ר' יחיאל את עבודתו . בצורה דרמאטית הוא כותב : 'אנחנו יושבים ולומדים בביתנו והם יושבים ללא תורה וללא כהן מורה . ' הקהילה התפלגה ועד למריבות בתוך בית הכנסת הגיעו הדברים , אף כי הוחלט להחרים כל מי שמעורר מריבה . לדברי ר' יחיאל , מעורר המהומות היה אותו שלמה , שהיה מעורב בענייני הקדש , ובתארו את שלמה מתגלה כאן חידוש של הבעיה . את מעורר המהומה מכנה ר' יחיאל : 'שלמה ממשרקה' ( שמו של אחד ממלכי אדום , בראשית לולו . ( לכינוי זה היה כנראה גוון אקטואלי , ו'משרקה' רמז ל'משרק , ' הוא המזרח בערבית , כלומר : שלמה המזרחי ; ואמנם , מתיחות שניזונה מרקע עדתי היתה נפוצה למדי , ולשנות השלושים של המאה הי"ג יש בידנו עדות ברורה בעניין זה מר' אברהם בן הרמב"ם '' . המריבות נמשכו עד שהתערבו השלטונות , והמעורבים במחלוקת אף נענשו במלקות . פרשה זו , שבוודאי לא חסרו לה מקבילות , היא האחרונה בתולדות הקהילה היהודית בירושלים '"' , ויש משהו עצוב בצליל אחרון זה של קיום יהודי בירושלים . התחדשותו בעוד כדור ( _הרמב"ן ) אינה בחינת המשך למאורעות שתיארנו . ושוב תעתע הגורל בתולדות היישוב . מסע הצלב של פרידריך השני בשנת , 1229 מסע צלב ללא לחימה אלא במשא ומתן דיפלומאטי , הביא הצלחה בלתי צפויה לצלבנים . שטחי ארץ חשובים הועברו להם בחוזה השלום ( פברואר , ( 1229 וגולת הכותרת של הצלחתם היה ויתור שליט מצרים אלמלך אלכאמל על ירושלים . מלבד שטח הר הבית , שנשאר בידי המוסלמים , עברה העיר לידי הצלבנים . אין נזקקים אנו כאן למסיבות חתימתו של חוזה חשוב זה ' ' . התגובה בעולם המוסלמי בכלל , ובאוכלוסייה המוסלמית של ירושלים בפרט , היתה נזעמת ביותר . קללות וגידופים הוטחו נגד שליט מצרים . האוכלוסייה המוסלמית עזבה את העיר בדרכה לשטחים שבשלטון האסלאם . אין אנו שומעים על חידוש האיסור על יישוב מוסלמי בעיר , אולם ברור ששום מוסלמי לא רצה לחיות תחת שלטון הנוצרים בעיר , ואל האוכלוסייה המוסלמית הצטרפו ללא ספק בני הקהילה היהודית . אף במקרה זה , כמו במקרה המוסלמים , אין בידנו הוכחה לחידושו הפורמאלי של האיסור , אולם יש ברשותנו עדות נסיבתית שאינה מניחה מקום לפקפוק . המקרר הנרגע לעניין הרא מכתבר של יהרדי מבלביס שנמצא לרגל עסקיו בטבריה , ומשם עלה לרגל לירושלים . 82 שם נפגש הנוסע עם נושאי 77 שם , עמ' , 304 מס' 78 . 3 מאן , שם , , ( HUCA ) עמי 300-299 _> הנ"ל , היהודים , ב , עמ' . ( 474-473 י תשובות רבנו אברהם בן הרמב"ם , מהדורת ש"ד גויטיין , ירושלים תרצ"ח . יושם לב לעובדה שההתכתכות נעשית בעברית ולא בערבית , כמו בתקופה הקודמת . 80 ידיעה בלתי ברורה ( ומכל מקום אין תאריכה ברור ) מביא גויטיין , היישוב _בא"י , עמי ; 336 וכן שם , עמי , 230 הערה * ' . 2 ראה : פראוור , תולדות , כ , עמי ; 195 וראה לעיל , בפרק 'כין נוצרים , מוסלמים ומונגולים . ' : א גויטיין , היישוב בא"י , עמי . 300 וראהב"זקדר ' , יהודי ירושלים 1267-1187 וחלקו של הרמב"ן בשקום קהילתם , ' _קדר ברס , פרקים , עמי . 137-122
|
|