|
|
עמוד:207
בפי יהודי המזרח לחכמי אשכנז ולאו דווקא למשמשים ברבנות או במשרה דומה כלשהי . במסגרת תנועה זו עלו גם ר' יוסף ור' מאיר , בני ר' ברוך מקליסון ( Clisson ) אשר כבריטאן שבצפון מערב צרפת . מגמת פניהם של אלה , ואולי של כולם , _היתה ירושלים , אולם מעטים נקלטו בתוכה . ואף שני בעלי התוספות הנזכרים כאן , אשר זכרם נשמר באוספי התוספות כעולי _pK ישראל או עולי ירושלים , עקרו במשך הזמן מן העיר ; אחד מהם , ר' מאיר מקליסון ' ) קלצון' במקורותינו , ( נקבר בדמשק ולא היה בין החיים בשנת " . 1221 גורלם היה דומה , כנראה , לגורלו של בעל תוספות מפורסם אחר , הוא ר' שמשון משאנץ , אשר בוודאי התכוון להתיישב בירושלים אולם השתקע לבסוף בעכו , שבה אנו מוצאים מאוחר יותר את בנו ואת בני משפחתו . לשלוש קבוצות אלה יש להוסיף עוד את עולי תימן . אמנם נזכר במקאמה של אלחריזי שמו של ראש קהילת האשקלונים , ר' סעדיה 'איש ימיני , ' ואולם אין ללמוד מכאן בבטחה על איש ממוצא תימני , שהרי 'איש ימיני' יכול להתפרש גם בדרך אחרת , כאיש ישר ובעל מעמד ( השווה אסתר ב ה . ( נוסף גם הקושי לראות תימני בראש קהילה אשקלונית _' . אולם אף אם אין לקשור סעדיה זה שבחיבורו של אלחריזי עם קהילה תימנית , הרי אין ספק שקהילה תימנית נוסדה בירושלים בין השנים . 1196-1187 בשנה אחרונה זו נזכר בירושלים בית כנסת של קהילה תימנית , ואנו יודעים פרטים מסוימים על נדידת יהודים בודדים מתימן ועלייתם לארץ ישראל או לירושלים . עצם סיפור המעשה מעניין , ואולי דומים לו התרחשו גם במשפחות אחרות מתימן . כרבע האחרון של המאה הי"ב היגר אחד ר' שלמה התימני מתימן לפסטאט אשר במצרים . בנו אברהם עלה ממצרים לירושלים לאחר שכבשה צלאח אלדין מידי הצלבנים . ר' אברהם הוא שייסד כנראה את 'כניסה בן אלימני' הנזכרת במכתב של קהילת בלביס לקהילות ירושלים . חיי משפחתו של אברהם היו מסובכים למדי . בזמן שהותו במצרים נשא אשה , אולם מתברר שהשאיר אשה ראשונה בתימן . אשתו השנייה הגיעה לירושלים , אך בינתיים הגיעה ידיעה שבניו מהנישואים הראשונים עושים את דרכם בים סוף למצרים או לירושלים . ידיעה זו מתוארכת לשנת , 1196 מה שמאפשר לנו לצמצם את בעיית זמני המאורעות . יתרה מזו , אם נקשור את הקמת בית הכנסת אבן אלימני באותו ר' אברהם , הרי יש להניח שככר נמצאה קהילה תימנית כלשהי בתאריך זה ובית הכנסת נבנה למענה , דבר המקרב את עליית התימנים לירושלים קרוב מאוד לכיבוש העיר בידי צלאח אלדין . ואמנם עלו יהודים לירושלים וחנו על מחנותיהם ועל דגלם , אך הפרנסה לא היתה מצויה במקום , וכבר היו דברים'מעולם . הקהילות פנו לאחיהם שבמצרים בבקשת עזרה . נשתמר לנו מכתב , בוודאי אחד מרבים , המספר על התארגנות לעזרת היישוב בירושלים . מכתב זה נשלח מאלכסנדריה בשנת 1211 ומספר על גיוס תרומות למשלוח לירושלים . מתברר שהקהילה לוותה כסף משליט ( ואלי ) של העיר וצריך היה לעמוד בהתחייבות , וכן . כפי שכבר ראינו , נזקקה הקהילה לעזרה לשם שיפוצו של אולם בית כנסת 'תימני' שבירושלים . 61 הנפטר בדמשק נזכר על ידי אלחריזי בזמן שהותו במצרים בשנת . 1221 ראה : שטרן ( לעיל , הערה , ( 51 עמי . 195-194 62 ראה ; תוצאות ארץ ישראל , מהדורת ש' אסף , מקורות ומחקרים , עמ' . 76 י גויטיין , היישוב בא"י , עמ' , 334-332 , 299-298 מייחס מוצא תימני לאותו סעדיה ומעלה השערה שהאיש אמנם היה תימני אלא שנולד באשקלון . 64 הפרטים נמצאים במכתבו של ר' אברהם שפרסמו גויטיין , היישוב בא"י , עמ' . 325 על התאריך ראה שם את הסבריו המפורטים של גויטיין . י שם , עמ' . 335-332
|
|