|
|
עמוד:171
. 3 פטריארך ופטריארכיית ירושלים בממלכת הצלבנים השנייה א . פטריארך ירושלים , פטריארך גולה מחוץ למושבו תולדותיה של פטריארכיית ירושלים בימי ממלכת הצלבנים השנייה , ( 1291-1187 ) כמוהן כתולדות הממלכה עצמה , הן סיפור של התמודדות שהסתיימה בכישלון . שתי שאלות מרכזיות עמדו בפני פטריארך ירושלים ו א ) היכן יקבע את מושבו י ב ) כיצד יארגן מחדש את הפטריארכיה , שחלקים רבים נקרעו ממנה כידי המוסלמים . במהלך מאה שנות קיומה של הממלכה השנייה ניתנו תשובות שונות לשאלות אלה . קשה לדבר על מגמה עקרונית בעמדת הפטריארכיה , ולרוב היה הקו המכוון מותנה בנסיבות המיידיות והמשתנות . מפלת קרני חטין ביולי 1187 וכניעת ירושלים באוקטובר של אותה שנה פגעו פגיעה קשה בפטריארך ובפטריארכיית ירושלים . הךקליוס הפטריארך נאלץ לעזוב את כנסייתו ומקום מושבו , יחד עם שאר הנוצרים הלטיניים , שפדו את עצמם מידי המוסלמים תמורת כופר נפש " . הכרוניסטים אינם נותנים מידע על תנועתו של הרקליוס במשך השנה וחצי השנה שלאחר קרב חטין . הממלכה כולה נמצאה במצב של אנדרלמוסיה , המלך גי דה _ליזיניאן נמצא בשבי , ומכל פטריארכיית ירושלים נותרה רק ארכיבישופות צור בידי הצלבנים . בתקופה הראשונה שלאחר התבוסה נאחזו הצלבנים בתקווה כי המפלה היא זמנית וניתן לשנות את תוצאותיה על ידי סיוע צבאי מאירופה . הכל ביקשו להאמין כי הגאולה קרובה וכי מסע צלב נוסף ישיב את כבוד הצלבנים והנצרות ויחזיר להם את כל שטחיהם בארץ הקודש . הפטריארך הצטרף אפוא למחנהו של גי דה ליזיניאן , שהשתחרר משביו והטיל מצור על עכו כדי לשחררה מידי המוסלמים . לצדו של הפטריארך ניצבו רבי הכנסייה של פטריארכיית ירושלים אשר שטחיהם נפלו בידי המוסלמים . המצור נמשך כשנתיים והשתתפו בו כוחות מסע הצלב השלישי המיוחל , שהגיעו לארץ ישראל . תוצאות המסע הזה היו דלות בהשוואה לציפיות הגדולות . אמנם , עכו נכבשה בהצלחה , והיה זה הישג חיוני להמשך קיום הממלכה , אך המטרה הנכספת — כיבוש ירושלים — לא הושגה . בתום מסע הצלב השלישי החלה תקופה חדשה . מרבית רבי הכנסייה בני דור המפלה נסתלקו מהעולם . היה צורך לבחור פטריארך מבלי שיהיו כל הסופרגנים הנדרשים מבחינה קאנונית . בשנת 1194 בחרו הקאנוניקים של הקבר הקדוש באימרי ( Aimery ) ארכיבישוף קיסריה כפטריארך ירושלים , והאפיפיור קלסטינוס השלישי , שהיה מודע למצב בארץ הקודש , אישר את הבחירה ושלח פאליום . ' בשנת 1198 הכתיר אימרי את _איןבלה , יורשת הכתר הצלבני , ואת בעלה אימרי ( Aimery ) מליזיניאן , מלך קפריסין , למלכי ממלכת הצלבנים . בכך מילא את התפקיד שהיה שמור לפטריארך , כראש ההיירארכיה הכנסייתית של ממלכתו " . הבעיה העקרונית שעמדה בפני פטריארך ירושלים היתה היכן לקבוע את מושבו כפטריארך גולה . " על פי כותב אנונימי . כנראה טמפלאר אנגלי , שכתב כחמש שנים לאחר מפלת חטין , יצא הרקליוס לאנטיוכיה . לחיבור זה ראה : _urxprunalixcfwr Geshill . Svlmften dcr _Mdll , cn _^ lischc Chronik zum tlriilen _Krcuzzusi in ltinmirium _peregrinoruin . I ' inv 6 rn 2 H . H . Mayer ( ed . ) , />« . v . xvill . Stuttgart 1962 על הפטריארך הרקליוס ראה : ' ' ' _Smail . Jerusalem 1982 . pp . 177-205 Outremer , ed . B . Z . Kedar , H . I :. Mayer & R . C . B . z . _KecUir . 'The Patriarch P . raclius' , in : אראקלס , עמי " . 205-203 שם , עמי . 223
|
|