|
|
עמוד:141
( שכונה שבה רוכזה האוכלוסייה הנוצרית של העיר מדורות רבים , במיוחד על פי הסדר ממלכתי אדמיניסטרטיבי מיוחד מאמצע המאה הי"א ( _- * נתפסו כזמן הצלבנים על ידי האוכלוסייה האירופית . ויליאם מצור מספר שלאחר כיבוש ירושלים בידי הצלבנים תפסו הפראנקים הכובשים את השטח הזה : \ אולם לאחר זמן נתמלא הרובע באוכלוסייה מעורבת . ליד אוכלוסייה חילונית ישבה כאן אוכלוסיית המוסדות הכנסייתיים של הנצרות המערבית , החל בכמורה ' ) הקאנוניקים ( ' ששימשה את כנסיית הקבר והפטריארך הלטיני ופמלייתו , עבור בכמורה של כנסיות נוצריות אחרות , כגון 'כנסיית מרים הלטינית' ו'כנסיית מרים הגדולה , ' וכלה בכמורה הקשורה במטה הראשי של מסדר יוחנן הקדוש . נוצרי המזרח שחזרו לעיר אחרי הכיבוש הצלבני — אם יוונים אורתודוקסים , 'סורים' או _יעקוביטים ומונופיסיטים אחרים — נדחקו מזרחה , אל השכונה בצפון מזרח העיר , ( Juiverie ) שהתרוקנה מתושביה היהודים אשר גרו בה במחצית השנייה של המאה הי"א . רובע זה אוכלס עתה לא במעט על ידי אוכלוסייה נוצרית מזרחית , כנראה יעקוביטים , אשר הובאה לכאן באמצע העשור השני של המאה על ידי המלך באלדוין הראשון מעבר הירדן המזרחי . ' עצם נוכחותם של נוצרים מזרחיים אלה הבטיחה רציפות של מסורות פיסיות ומסורות דתיות מסוימות , שנקשרו לאזורים השונים של העיר . כנסיות מזרחיות מסוימות היו קיימות בסביבה זו כבר לפני הכיבוש הצלבני ! כך , דרך משל , כנסיית מרים המגדלית , שנבנתה תחת שלטון הסלג'וקים , כדור אחד לפני הכיבוש הצלבני . כמשך הזמן נוספו לכנסייה יעקוביטית זו כנסיית אגנם הקדושה וכנסיית אליהו , וקרוב לשער שכם נוספה 'כנסיית אברהם . ' אולם למרות המעבר שמרה המסורת על כוחה עד להתמיה : סדרי האדמיניסטרציה שקבעו השלטונות המוסלמיים באמצע המאה הי"א לגבי האוכלוסייה הנוצרית בעיר — אז הנוצרים המזרחיים ברובעם — הועברו בשלמותם לתקופה הצלבנית ושימשו יסוד לסדרי המינהל החדש ביוצרם סניוריה כנסייתית נוצרית לטינית בתוך העיר , היא הסניוריה של 'רובע הפטריארך . ' קבוצה נוצרית מזרחית אחרת , שהיתה יחידה לשונית ודתית נפרדת ומגובשת ביותר , היתה הקבוצה הארמנית , שישבה בירושלים כנראה מאז המאה הד' או הה' ולידה קבוצה גיאורגית , שאולי אף קדמה לארמנים במקום " . קבוצות אלה שכנו בדרום מערב העיר , בשטח שבקירבת המצודה וארמון המלך והיציאה להר ציון שמחוץ לחומות . פה נמצאו כנסיות שלהם , ובייחוד כנסיית יעקב הקדוש , וכן בית הארחה ארמני לרשותם של עולי רגל מבני עמם '" . קבוצה נזירית קטנה של אנשי ,. I . Prawer , The Patriarch ' s Lordshipin . _Icrusalem ' 24 בתוך : הנ '' ל , מוסדות , עמ' . 314-296 Jf ויליאם מצור יא , ; 27 פראוור , מוסדות , עמ' - ' " . 101-85 פראוור . מוסדות , עמ' 93 ואילך ; וראה לעיל , בפרק ' שלטון הצלבנים . ' 1187-1099 לפי מקור קופטי רוב אוכלוסי ירושלים ערב כיבוש העיר על ידי צלאח אלדין היו נוצרים מזרחיים . אין לכך הוכחה חותכת . ראה לעיל בפרק 'שלטון האיובים' הערה . 9 : 7 כנסיית מרים המגדלית הפכה מאוחר יותר למדרסה _אלמימוניה ; כנסיית אגנס היא המסגד גיאמע אלמולויה , וכנסיית אליהו היא דיר אלעךס . שרידי כנסיית אברהם נתגלו בחפירות שער שכם ראה : , j . b . " pp . 2-7 at the Damascus Gate 1964-6 " . Levant , 11 ( 1970 ) , Henessy , * Preliminary Report on the Excavations ראה להלן , בפרק על האדמיניסטרציה . " על הארמנים בירושלים ראה : . Armenians in Jerusalem and the Crusaders ' , . 1 . Prauer . The _קק 976 . ו _'rnr 1976 220-236 ; K . Hintlian , Historyoj the Armenians in ArmenianandRibHealStudies , _}? n _\^\\<; m . the Holy Land , ! arm על שתי העדות בירושלים לפני הכיבוש הצלבני ראה : ס"י ( מוס , ( ' עמ' '" . 1 . m - 1 29 , 12 s- 120 יוחנן מווירצבורג , טו .
|
|