התקופה האיובית

עמוד:122

המחראב מתואר בכתובת בפסיפס מעליו , שתאריכה 1187 / 8 ובה מצוין חידוש המחראב וכן מסגד אלאקצא בכללו '" . באשר לכיפת הסלע , מג'יר אלדין מספר שצלאח אלדין ציווה להרוס את המבנים הצלבניים שהיו על הסלע — המזבח וכן פסלים וציורים . הוא קבע במקום אמאם והעניק בית וחלקות קרקע כהקדש לכיפת הסלע . הצלב המוזהב שהיה בראש הכיפה הוסר אף הוא והועבר לעיראק " . מג'יר אלדין אף מספר על השינויים שנעשו במצודת העיר : _הסלטאן = ) צלאח אלדין ) ציווה לערוך בה תיקונים . חשיבותה של המצודה הודגשה בכך שהוא קבע בה אמאם , מאך'נים ומפקחים . ביצורי המצודה בימי הביניים קשים להבנה " . בדינים וחשבונות מאוחרים של החפירה לא צוינה התקופה האיובית כלל , והחופר ג'ונס מסתפק בהערה שהמצודה — כשאר המבצרים שכבש צלאח אלדין — פורקה ככל הנראה . 14 אין ללמוד מדבריו , אפוא , על הבניות האיוביות במצודה . אך כתובת אחת שמצא — מזמנו של אלמלךאלעאדל , אחיו של צלאח אלדין , משנת 1203 או מעט לאחריה — מעידה על בניות מתקופת האיובים במקום . 15 אפשר שהקומה שמעל לבסיס הקדום של מגדל דויד היא מתקופה זו . '' כמצודה אף התגורר מושל העיר בתקופה האיובית . מג'יר אלדין מזכיר את ביצור העיר בזמנו של צלאח אלדין , שהחליט לבצרה מייד עם הגיעו לירושלים ממוצול . לדברי מג'יר אלדין , הוא התרכז בחציבת חפיר ובבניית חומות — עבודה שנמשכה כחצי שנה . בעבודה הועסקו גם פועלים שכירים וגם כאלפיים שבויים פראנקיים . נבנו מגדלים משער ( מחראב ) דויד ועד שער העמוד ( הוא שער שכם דהיום . ( הבנייה היתה באבנים גדולות ומסותתות , שנחצבו מן החפיר . צלאח אלדין עצמו פיקח על עבודות החציבה והבנייה , שנמשכו בעיקר בשנת ' * . 1191 נראה שהואיל והצלבנים לא ביצרו את החומות ולא תיקנו אותן במשך שנות ואן ברכם , הר הבית , מסי , 280 עמי . 404-403 כתובת זו מצוטטת גם על ידי מג'יר אלדין . מן הראוי להעיר כאן כי ייתכן שצלאח אלדין הפך גם חל ק מארמון הטמפלארים למסגד , הוא 'מסגד הנשים' דהיום . ראה ו בורגוין , עמ' . 263-260 הארמון עצמו עמד ממערב למסגד אלאקצא ; הוא מתואר לפרטיו על ידי אכן אלאת'יר , rhc HOr . 1 , p . 7 x 4 מגייר אלדין . עמי . 76-75 האמאם נזכר גם בשמו — מחיי אלדין ; . RHC HOr . I , p . 705 ; ibid . 1 V . p . 318 תיאור מפורט יותר אצל אבן אלאת'יר , p . 704 RHCHOr . 1 , מג'יר אלדין , עמ' . 77-76 _דו"ח ראשוני של החפירות כמצודה ראה . _ג'ונס . המצודה . כמו כן ראה ;( 19 x 3 ) , pp . 55-71 Citadel of Jerusalem 1979-1980 ' , // :. / . XXXIII H . Geva , 'Excavations in the 1 ולאחרונה : ר' סיון וגי סולר , ' תגליות במצודת ירושלים בשנים , ' 1984-1980 קדמוניות , יז m-ni . עמ' . 117-111 ג'ונס , המצודה . עמ' . 166 שס , עמ' . 170-166 שם , עמ' . 175 יש לציין שאם כי ג'ונס מתאר את הדמיון של מבנה זה למבנה של אלמלך אלעאדל , הרי שלאחר ימי שליט זה נהרס מגדל דויד על ידי אלמלך אלנאצר דאוד . הדמיון הרב בין חומותיה החיצוניות של המצודה ובין המצודה . האיובית ביסודה , של דמשק , מעוררת שאלות רבות בדבר תיארוכם של החומות והמגדלים של המצודה בירושלים , שכן , בדמשק מיוחסים מבנים זהים ממש לתקופה האיובית ולא לתקופה העות'מאנית כבירושלים . ראה : ;( 1930 ) . pp . 59-90 . 216-241 Sauvaget , 'La Citadelle dc Damas _" . Syria , XI . 1 . וראה גם לעניין זה את מפת ברנהרד מבריידנבך , ( 1486 ) שם נראית המצודה בדיוק כמו היום , על מגדליה , עליותיה ופתחיה — בתקופה הקודמת לתקופה _העותימאנית . מגייר אלדין , עמ' . 183 שם , עמ' . 79-78 וראה לאחרונה : בהט , מפת , ושם ספרות ; וראה בייחוד שם , עמ' 296 והערה . 16 נראה שמגייר אלדץ מסתמך בתיאורו על סופרים בני זמנו של צלאח אלדין , ובייחוד עמאד אלדין . שממנו שאב פרטים רבים . הסיבות לצורך בביצור ברורות על פי תיאור המצור על ירושלים ; ראה : rhc HOr . 1 , pp . 57 . 64

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא