ירושלים בין צלבנים, מוסלמים ומונגולים, 1244-1229

עמוד:62

למרות הקשיים המרובים התחילו הצלבנים לחזור לירושלים ואף לארגן בתוכה סדרי אדמיניסטרציה . נדמה שלא נטעה אם נניח שהפעילות בירושלים קשורה היתה בעיקרה לחזרתם של מוסדות הכנסייה לתוכה . אמנם , מעמדם שוב לא היה כבמאה הי"ב . כמעט כל המוסדות קיימו את מרכזיהם האמיתיים בעכו ( בתקופה מאוחרת יותר יהיו פוזלים אף לאירופה , ( ובמשך הזמן אף המשרה הכנסייתית הרמה במדינה — זו של פטריארך ירושלים — נקשרה באופן פורמאלי לזו של בישוף עכו . עם זה ראה כל מוסד חובה לחזור לנכסיו בירושלים ולהבטיח לעצמו נוכחות פיסית מתאימה . וכך , למשל , בשנת , 1233 החכירה כנסיית מרים הקדושה 'לטינה , ' מוסד כנסייתי לטיני מן העתיקים ביותר במדינה , בית שברשותה ברובע הפטריארך בירושלים , על ידי אם המנזר מאביליה . ( Mabilia ) תעודות על עסקות מסוג זה היו בוודאי רבות , אך לא נשתמרו . תעודה אחרת מסלקת כל ספק בדבר חידוש ההתארגנות הלטינית במקום . תעודה זו , משנת , 1235 נכתבה בירושלים ומופיעות בה חתימותיהם של שני בעלי השררה בעיר , מפקד המבצר 'הקאסטילאנוס' _באלדוין דה פיקיניי , כנראה אותו איש שפקד חמש שנים לפני כן על חיל החלוץ שבא להציל את ירושלים מהתקפת אנשי חברון , וכן ז'ראר דה סייס , ( Saises ) הוויצקו _^ ס , כלומר , הנציב האזרחי בעיר מטעם הקיסר . התעודה האמורה אולי מוכיחה גם על התיישבות לטינית בקרבת שער שכם , ברחוב החייטים , ( Parmentariae via ) מאחר שאחד הנזכרים בה מכונה איש ליסבון , ( Badoin de Lisabona ) ואולי כאן רמז לרחוב הספרדים שמוצאו משער שכם . כזכור , בשטח זה התחילו לקומם את הריסות הביצורים לאחר שהעיר עברה לידי הקיסר פרידריך . התעודה עוסקת בהעברת בית במתנה על ידי בתו של מוכר בדים אחד למסדר יוחנן . היא נכתבה בבית דין הבורגנים של העיר ירושלים , סימן מובהק לחידוש המוסדות האדמיניסטרטיביים של העיר . שינויים כבירים התחילו מסתמנים בינתיים במפה הפוליטית שהקיפה את מדינת הצלבנים . הגורם המרכזי מאחורי שינויים אלה היה כוח צבאי חדש שהופיע במזרח התיכון , הוא הגדודים של ממלכת ח'וארזם לשעבר שעל גדות הים הכספי , שמולדתם אבדה להם והם נדחפו מערבה על ידי המונגולים . כוח צבאי זה נכנס באופן בלתי צפוי לזירת המריבות המתמידות בין יורשי בית איוב , בייחוד לאחר מותו של אלמלך אלכאמל בשנת . 1238 האמידים המצריים המליכו את בנו של אלכאמל , הוא אלמלך אלעאדל השני , לשליט מצרים ועשוהו לבעל הגמוניה בנכסי בית איוב . דמשק הועברה לבן אחיו של אלכאמל , הוא אלמלך אלג'ואד מטפר אלדין יונס ; אלנאצר דאוד נשאר בעבר 13 פטריארך ירושלים , ז'ר 1 לד ( או ז'ראר ) מלוזאן _, שהה בתקופה זו בעכו , ושני נציגים מטעמו היו הוויקארים של העיר . הסיבה לכך היתה שלא הסכים לחוזה יפו של פרידריך השני ובעיקר לאישור שניתן לישיבת המוסלמים בעיר , וכן משום שסבר שאין אפשרות לשקם את ירושלים . ראה גם : pp . 261-262 Latin church in the Crusader states , London \ 9 _m , b . Hamilton , The 14 רגסטה , מס' 1044 א . 2127 Ddaville , Ca / 7 H / a / re , 11 , p . 492 , no . ; 1065 'on , dip 15 16 על בית רץ הבורגנים עיין.- פראווד , מוסדות , עמ' ; 295-263 וראה להלן בכרך זה , בפרק 'האדמיניס _טרציה של ירושלים הצלבנית . ' 7 התאריך המדויק של המאורעות איננו ברור . על פי כת"י Rothelin ( לעיל , הערה , ( 12 פרק כא _, עמ' , 531-529 קודמים המאורעות לקרב בית חאנון , ולא ברור אפוא מדוע לא הגנו הצלבנים על העיר ; אך על פי המקורות הערביים אירע קרב בית חאנון לפניהם , מה שמתקבל יותר על הדעת . בכרוניקה המיוחסת לאליאפעי ( ראה : ( 255-256 Amari _. fliW . Arabo-Sicula , II , pp . מסופר כי אלמלך אלנאצר דאוד שחרר את ירושלים מידי הפראנקים לאחר שאלצאלח איוב נלקח בשבי ; לאחר מכן הקימו הפראנקים מחדש את מצודת העיר , וזו נכנעה לאלנאצר דאוד כאשר עלה על ירושלים בשנית .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר