|
|
עמוד:47
צלאח אלדין , אחרי ביקור במקומות שנכבשו על ידו , לדמשק , דרכו האחרונה בחייו ( מרס . ( 1193 במשך זמן שהותו של צלאח אלדין בירושלים , הוא קבע הסדרים אדמיניסטרטיביים לניהול העיר , אולם בראש דאגותיו עמד ביצורה . למשך ימות דור ומעלה , למרות חילופי האישים , שעה שירושלים היתה בשלטון קרוביו וצאצאיו של צלאח אלדין , נכון היה לומר , כדברי הכרוניסטן אבו שאמה : 'מזמנו של צלאח אלדין ועד שנת 616 ( היא ( 1219 דאגו בהתמדה לביצורה ולאכלוסה . ' מעשי צלאח אלדין סימן לצאצאיו . כובש ירושלים מינה לאחראי על ההקדשים ( אוקאף ) בעיר הקודש את האיש הנאמן עליו , איש סודו והביוגראף שלו אשר הבטיח לו יותר מכל מעשה או כל איש אחר תהילת עולמים , הוא הקאצי בהא אלדין . המדרסה השאפעית קיבלה שווקים , חנויות ובוסתנים , והבימארסתאן , הוא בית החולים של מסדר יוחנן , שהוקם כאמור במקום כנסיית מרים הגדולה , קיבל רכוש ואספקת תרופות . אולם , כאמור , מעל לכל היתה דאגה לביצורי העיר שצריך היה לתקנם . הביצורים תוקנו לאורך החומה וזו הוקפה מחדש בחגורת חפירים רחבים . מן החפירים היו מוציאים את האבנים ששימשו לאחר סיתותן להגבהת החומות . יתר על כן , צלאח אלדין הרחיב את שטח העיר על ידי הקפת הר ציון בחומות והכללתו בתחום העיר ' . בכיפת הסלע נעלמו השרידים הפראנקיים — מזבחות , תמונות ופסלים . מה שלא נהרס טויח ובמקומות רבים הוסר הטיח הפראנקי וקישוטיו ונתגלו הקישוטים , הפסיפסים והכתובות המוסלמיים של בניין הפאר . שטיחים וקראנים יקרי כריכה הובאו לכאן ולמסגד אלאקצא השכן . אמאמים וקוראי קראן נקבעו במסגדים . עבודת שיקום רבה יותר הושקעה באלאקצא ; כבר עמדנו לעיל על הריסת הבניינים שבנו הטמפלארים בצדו המערבי ועל החזרת המחראב לקדמותו . יתר על כן , הקולונאדה המפוארת של המסגד , שהצלבנים לא שמרו כנראה על צורתה אלא התחילו בונים בין עמודיה , הוחזרה אף היא לקדמותה . שינויים נעשו גם במצודת העיר ( חצן או קלעה ) הסמוכה לשער יפו . השער נקרא לעתים באב אלמחראב ( מאוחר יותר : באב אלח'ליל — שער חברון , ( שער המחראב , על שם מקום התפילה כביכול של דויד המלך , מחראב דאוד , שבתוך המצודה . מקום תפילה זה — או שהפך לקפלה נוצרית לשימוש חיל המצב ומפקד המצודה הצלבניים , או שנעלם לחלוטין . צלאח אלדין ציווה לשקמו וקבע בו אמאם ומאד'ן , שקולו התנשא מעתה ממרומי המצודה אל העיר ותושביה . הקדשים ( אוקאף ) התחילו מתרבים בעיר . הראשון היה ההקדש של המדרסה השאפעית , שתיקרא אלמדרסה אלצלאחיה על שם מייסדה , וכתובת הייסוד תקרא לו בתואר 'מחיה שלטון אמיר המאמינים' או מחיה הח'ליפות . מלבדו חשוב היה יסוד 'מנזר' ' ) _ךבאט ( ' של הצופים . היתה זו אירוניה היסטורית שארמון הפטריארך הלטיני ( דיר אלבתךך , ( שגבל בכנסיית הקבר , הפך לח'אנקאה של הצופים . תעודת ייסוד הוקף היא משנת , 1192 אם כי אפשר _שהךבאט נוסד עוד בביקורו הראשון של צלאח אלדין בעיר , תיכף לאחר כיבושה בשנת . 1189 19 אבו שאמה , ה , עמ' . 85-84 20 על ההענקה למדךסה ראה : שם , עמ' — 82 'מדרסה , ' בלא פירוש שמה . הכוונה כנראה לזו של השאפעים , שקיבלו את כנסיית סנטה אנה . ברשות כנסייה זו היו חנויות בשוקי ירושלים . על ההענקה לבימארסתאן : שם , עמ' . 83 21 עמאד אלדין , שם . החומה נבנתה מעל on ,, צהיוך = ) כיפת ציון . ( הכוונה כביטוי זה יכולה להיות לכנסייה ולכיפתה , אולם ברור , כפי שעולה מהמשך המשפט , שהשטח צורף לעיר . על כתובת מחפיר ( אלדו'נדק ) של צלאח אלדין ראה : 22 CIA , 2 , no . 150 מג'יר אלדין , עמ' 23 . 76-74 שם , עמ' . 77-76 י , cia , 1 , 110 . 35 ' ושם המקורות .
|
|