|
|
עמוד:29
שלטון הצלבנים , 1187-1099 קשה היה מצבה של ירושלים בשנים הראשונות לקיום המדינה . ההיסטוריון הצלבני ויליאם מצור מתארו במלים אלה : וגם בתוך חומות הערים , בתוך הבתים , רק בקושי נמצא מקום בטוח , כי התושבים היו מועטים ומפוזרים והחומות החרבות היו פתוחות להתקפת אויב . גנבים היו מתנפלים בלאט בלילות , היו פורצים לתוך הערים העזובות , אשר תושביה ן גרו רחוקים איש מחברו , והיו משתלטים על רבים בבתיהם . התוצאה היתה שאחדים בסתר ואחרים בגלוי היו עוזבים את הנכסים אשר רכשו לעצמם והתחילו חוזרים לארצותיהם . כדי למנוע את הבריחה , שהגיעה לממדים גדולים , נחקק חוק שאיש המחזיק שנה ויום בנכס הוא בעליו ; מטרת החוק היתה למנוע מהבורחים את האפשרות לחזור לאחר זמן ולדרוש את השבת נכסיהם . כאמור , המצב בירושלים לא היה טוב יותר , אם כי היתה העיר החשובה במלכות . עמדתה היתה מלאכותית , כמו בתקופות אחרות בתולדותיה , כי שום נתון גיאוגראפי לא ייעדה לעמדה זו . ירושלים עמדה מחוץ לדרכי המסחר העיקריות והתפשטות מדינת הצלבנים צפונה תבעה למעשה בירה במרכזה — כגון ברמלה , בירת הארץ בתקופה הקודמת , או בעכו , בעלת החשיבות הכלכלית — ולא בקצה הדרומי של הארץ . גורם אחד ויחיד קבע את מעמד העיר : הזיכרונות ההיסטוריים שנתקדשו במסורת המקרא והועתקו לברית החדשה בנוסף לפרקי חייו של ישו וצליבתו . בגללם נקבעה הבירה של כל מדינות הצלבנים בירושלים , ולא באנטיוכיה או בטריפולי , שהתאימו יותר מירושלים לתפקיד זה בשל מצבן הגיאוגראפי , במרכז נחלות הנוצרים במזרח . אולם הבירה לא נקבעה , כאמור , על פי חישובים מעשיים אלא בהשפעת אותם גורמים שעמדו ביסוד מסע הצלב כולו . וגם לאחר מכן , זיכרונות הקודש הם שמשכו עלייה מתמדת מאירופה , אף כי זר כללה מבקרים ועולים לרגל יותר משכללה מתיישבים . אולם התפתחות העיר היתה קשורה דווקא בגלי עולי רגל אלה . ועוד : לאחר שנקבעה הבירה מטעמים דתיים בירושלים , התחילה העיר מתפתחת גם הודות למעמדה החדש כבירת המדינה . וכך חתמו שני גורמים אלה , אחד שבקדושה ואחד שבחולין , את חותמם על גורל העיר . כמסופר לעיל , האוכלוסייה הנוצרית גורשה מהעיר לפני שהתחיל המצור הצלבני . לאחר כיבושה חזרו נוצרים אלה העירה . הם היו דוברי ערבית ונקראו בשם הכולל 'סורים . ' כינוי זה חל על הנוצרים שהשתייכו לכנסייה היוונית האורתודוקסית , ששפת פולחנה היתה יוונית , וגם על _היעקוביטים המונופיסיטים , ששפת פולחנם היתה סורית . אולם מספרם הכולל של נוצרים אלה היה קטן ויחס הצלבנים אליהם הפך מידידות לחשדנות ואפילו איבה גלויה . האוכלוסייה המוסלמית והיהודית , 1 ויליאם מצור ט , ; 19 וראה גם : פראוור , מוסדות , עמי 90 ואילך . Vcnte : The ! : volution of _Liinded Property in the . 1 . I _' niwer . The Assise do Tenure ; md the Assise de 1 , ! . ;! tin Kingdom בתוך : פראוור , מוסדות , עמי 343 ואילך . י כך במקור הארמני של מתי מאדסה : . pp . 54-55 rhc HArm . 1 . וראה להלן , בפרק 'העדות הנוצריות המזרחיות והצלבנים . '
|
|