|
עמוד:411
הארצית היא השתקפות ודגם לירושלים השמימית . מן המאה הי"א מוכר תיאור של ירושלים השמימית בצורת ריבוע , מורכב מחומות ושערים , ובמרכזו דמות של ישו המחזיק בידו צלב , לרגליו השה וארבעת מעיינות גן העדן . התיאור הזה מקשט את הקימור המערבי בכנסיית המנזר Monte sopra Civate S . Pietroal ( ראה להלן " . ( התיאורים הלא קרטוגראפיים של ירושלים הנוצרית במאות הי"ב והי"ג אינם מושפעים כלל וכלל מן המראה המציאותי של ירושלים . נראה כי האמנות המערבית המשיכה ופיתחה את מסורת ימי הביניים הקדומים , מבלי להתייחס למסעי הצלב ולאפשרויות החדשות שנוצרו למפגש עם בירתה של ממלכת ירושלים הצלבנית . תיאורי ירושלים בתקופה שלאחר מסעי הצלב הראשונים מבוססים על סכימות איקונוגראפיות מוכרות מאיורי ספר 'חזון יוחנן' והפירושים של ביאטוס מליאבנה מן התקופה שלפני המאה הי"ב . במאה הי"ב והי"ג רבים הצירופים , האסוציאציות והדגשים החדשים , אבל הצורות הבסיסיות הן ישנות ומוכרות . חומות העיר , המחולקות באופן סימטרי על ידי שערים , כמו בכתב יד 'חזון יוחנן' מבאמברג ( איור , ( 2 מועתקות לחפץ תלת ממדי , המתאר אף הוא את ירושלים השמימית ; הנברשת . נברשת אחת שרדה מן המאה הי"ב , בקתדראלה של אאכן ( איור , ( 8 והיא דומה מאוד לנברשת של הבישוף Tassilo בקתדראלה של הילךסהיים ( Hiidesheim ) ( איור , ( 9 מסביבות השנה '" . 1060 בעצם היותם נברשות ממחישים שני התיאורים המיוחדים האלה של ירושלים בצורה בולטת גם את מקורה השמימי של העיר ( הן תלויות בחלל הכנסייה ) וגם את היותה מקור אור ( חזון יוחנן כא . ( 23 שני הרעיונות האלה , שמקורם ב'חזון יוחנן , ' מתייחסים באופן בלעדי לירושלים השמימית והם מנוגדים לירושלים היהודית , שהיא ארצית ומקבלת אור מבית המקדש המצוי בלבה ( שם כא . ( 22 רוב התיאורים של ירושלים הנוצרית בימי הביניים המאוחרים מבוססים על צורת הריבוע , שכה מתחלקים שנים עשר השערים שלושה לכל צלע . אף על פי שמקורה הכתוב של הצורה הזאת מצוי כבר ב'חזון יוחנן' ( פרק כא , ( היא שולטת בכתבי היד המאוירים שבסיסם הכתוב הם הפירושים של ביאטוס מליאבנה ( איור . ( 10 באפוקליפסה מן המאה הי"ג , מן הספרייה העירונית בטולוז י ( איור , ( 11 מופיעה אותה הסכימה , שבמרכזה שולט ישו בעיגול ( dipeus ) המוקף על ידי ארבע חיות האפוקליפסה . בתוך העיגול , מימינו של ישו המברך , עומד השה , ומשמאלו כדור הארץ שבמרכזו הצלב ועליו הצלוב . ישו יושב על מבנה ארוך מקורה — ספק קבר , ספק חומה של עיר . השה והצלוב _Zograph , VIII ( 1977 ) . pp . 5-9 ; idem . 'Fa . Ic ' rusalcm Y . Christe , 'Fc Christe mi roscau tic Civate _" . A " /// es , XXX ( _I' _) _X 2 ) . pp . 107-124 san Pietro al montc di Civale ' _, ( _uliiers Areheolo- nei cicli apocalittici altomedicv ali e !' alfresco di ( 1981 ) , pp . 7-20 ; idem . 'La Ciciusalemme celeste lettura iconogralica _" , Ane lomhardti . LVIII / LIX celeste di S . Pietro al Monle di Civalc : proposta di 94-96 ; A . Colli , 'F ' alTresco delln Gcrusalemme Archnoiofiie _urnl _Kimsigeschichtc . XL ( 1983 ) , pp . celeste de Civ ; 1 te \ Schweizerisc / ie ' וו : Kimstbliitlcr , XXII ( 1961 ) . pp . 21-36 des Aaehcner Barbarossaleuchteis ' , Auchciwr / y //< ' . v / j < _' //) 1 . Berlin 1975 ; F . Krcusch . ? Zur Pkinung W . Arenhovel . Per Ilczilo-Raillcitchtcr im 00111 י ראה הספרות המצוינת לעיל , הערה ; 7 וכן ראה : . 6 esludiu de los codices del "Commenhirio al Romero de I . ecea ( ed . ) , / l ( 7 _« . v < 7 . S 7 w ;/ jo . v / o / w _« < _' / c _י.- יי S _/ xinien . Zurich-Freiburg i . Br . 1978 \ isionen der Apokalypsc ; Mozarabisehe Kims ! in November IV 76 . Madrid 1978 ; H . Stierlin , Die Apoealipsis" de Becilo de I . iebanu . Madrid , - Ms . 815 , _f . 531 w
|
|