|
|
עמוד:12
מפגש בצומת רב מפלסי ספר השיחות ביני לבין סמי מיכאל לא נולד יש מאין . השיחה בינינו נמשכת מאז שנות השמונים , כאשר עסקנו יחד במסגרות העיתון והספר בשאלה העדתית , ואחר כך בשיחות שבועיות בדני ראשון המנוח . במפגש הזה הייתי אני השואל , וסמי מיכאל בעל העמדה , המגיב , אבל תמיד חשתי שהתקיים בינינו משהו מן ה"אני ואתה" של בובר , לא במשמעותו המיסטית אלא במשמעותו האנושית . לכאורה , אנחנו רחוקים מאוד . אני גדלתי בעולם של דוברי גרמנית בסביבה תל אביבית , בתוך בית הגידול של ארץ ישראל העובדת , בתנועת נוער ישראלית . סמי גדל במשפחה אמידה בבגדאד , התנסה בחיי מחתרת , הגיע ארצה כמהגר פליט ותקופה ארוכה כתב ודיבר בעיקר ערבית . סמי מבוגר ממני בכעשרים שנה . על פי הסטריאוטיפ הישראלי אנו רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב . ובכל זאת לא עמדה בינינו כל זרות , והמפגשים של העבר הכשירו את הקרקע למפגש המרוכז והמקיף שנדרש לצורך הכנת הספר . לזרימה הזו סייע כמובן איזה יסוד בלתי מפוענח הקשור במפגש בינינו , אבל יש לו גם רקע מובחן יותר . שנינו קרובים אל המילה הכתובה , שנינו היינו קרובים אל "עולם המהפכה" לקראת שקיעתו ושנינו נפרדנו ממנו פרידה מלאה , הוא כאדם מבוגר , אני כנער , וללא צער . השקפת העולם שלנו קרובה ומקרבת . ומעבר לזה , התחברתי אל סמי במקום שכל כך הרבה ישראלים מתחברים אליו : סמי מיכאל עומד בצומת רב מפלסי שאיש לא עמד בו לפניו , והישראלי שבי , שברבים מאיתנו , זקוק לצומת הזה . זהו הצומת בין המזרח למערב , בין אהבת ישראל לאהבת האנושות , בין הערבי והיהודי , בין הסופר והחברה . הצומת הזה אינו פשרה חבוטה שבה כל צד מוותר על ייחודו ; הוא גם אינו צומת ה"רב תרבותיות" שבו כל אחד שומר על ייחודו בציפורניים . והו צומת שאפשר להיות שייך בו לכמה עולמות , להבין כמה תרבויות , להתחבר בלי לוותר על דבר . הצומת הזה ( או מה שסמי עצמו מכנה " תנועה על הגבול ( " הוא המפתח להבין לא רק את סמי מיכאל ומקומו בחברה הישראלית , אלא מדוע רבים רוצים להקשיב לו . ספר השיחות נולד מתוך שיחה בודדת שקיימנו לכתב העת פנים בעריכתי , שחלקים ממנה פורסמו בגליון מס' 11 שלו . לאחר שיחתנו
|
|