מבוא

עמוד:13

התפישה העצמית של הקבוצות המקיימות טקסים מסוג זה שונה לגמרי . הסבר לצרה מודגם על ידי הפסוקים מספר דברים פרק י"א : והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום ... ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש , ואספת דגנך ותירושך ויצהרך , ונתתי עשב בשדך לבהמתך , ואכלת ושבעת . השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם . וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה , ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר ה' נתן לכם . התגובה הקיבוצית המתוארת בירמיהו פרק י"ד "על דברי הבצרות , " משקפת תפישה זו : אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ , וצוחת ירושלים עלתה ... בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם pKn בשו אכרים חפו ראשם ... אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך , כי רבו משובתינו לך חטאנו ... כי יצמו אנני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם , כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם . תיאורים מקראיים אלה כוחם יפה להמחשת הדרך בה נתפשו צרות כלליות בעת העתיקה , ולהדגמת צורת התגובה הציבורית . הצרה מביעה את רצונו של האל להעניש או להרתיע על מעשים אשר לא ייעשו . לכן הפתרון טמון בכפרה על מעשים , ובהתחייבות לבל יישנו בעתיד . אותה תפישה עוברת כחוט השני בכל התיאורים וההנמקות אודות תענית הציבור בספרות חז"ל , ומתבטאת במפורש בדרשותיהם של חכמים לתעניות אלו . המעמד בו תהליך זה בא לידי ביטוי הוא כינוס רב משתתפים ברחובה של עיר עם מקום בולט לדמויות הנהגה שונות . סדר תענית זה ברחובה של עיר , הוא בבחינת ההתגלמות המעשית ובעלת התהודה הציבורית הרחבה של תענית הציבור . בהזדמנות זו באו חכמים לידי ביטוי מלא בדרשות הציבוריות שנשאו ברחובה של עיר . בפנינו תופעה הנדונה ומתוארת בספרות התלמוד באמצעות קטיגוריות הלכתיות ומחשבתיות של חכמים , שהיוותה מסגרת חיה ונוהגת בציבור היהודי דאז , עם תפישות שונות אודותיה ; ושנהגה בתרבויות העולם העתיק . בחיבור שלפנינו אנחנו מבקשים לבחון תופעה זו . . 6 חכם ' , על הבצרות , ' עמ' קנר-קסד ; קרויס ' , תפילת טל ומטר , ' עמ' ; 416-388 קרויס ' , תורת הרוחות והגשמים , ' עמ' Control of Rain' , pp . 252-286 . Patai , 'The ; 317-306

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר