|
|
עמוד:13
פרשניות שנגעו לנושא בעקיפין או שנגעו באופן ישיר לעניין צדדי מתוך הנושא , צויינו בהערות , שינויי נוסח ובעיות פרשניות שלא הייתה להם כל נגיעה לעניין הנחקר , לא צויינו כלל . אסקור בקצרה את המחקרים הכוללים ( להבדיל מנקודתיים ) המשמעותיים שנעשו עד היום בנושא נשים בספרות חז"ל . על פי הסקירה תתבהר השונות בין מחקרים אלה ובין הדברים המובאים בספר זה . את המחקרים בנושא נשים בספרות חז"ל ניתן לחלק לשתי קבוצות , לפי זמנם של החוקרים . עד שנות השמונים נכתבו בעיקר מאמרים , ורובם התפרסמו בכתבי עת בעלי אוריינטציה דתית ; הם עסקו בדמויות נשים או בהשתלשלות הלכות הנוגעות לתחומים נשיים מובהקים , וביטאו חשיבה שהיה בה יסוד אפולוגטי . יוצא מכלל זה הוא הפרק על מעמד האשה בספרו של שלום בארון 'היסטוריה חברותית ודתית של עם ישראל ' , ' בו ניסה המחבר לתת תיאור אובייקטיווי של מעמד האשה בתקופת התלמוד מבחינה משפטית וחברתית . מראשית שנות השמונים , חילחלו רעיונות השוויון לקבוצות יהודיות אורתודוקסיות בארצות הברית , כנראה בהשפעת תנועות הנשים שהתעוררו שם , ונוסד זרם לא מבוטל של חוקרים וחוקרות , תחילה שם ואחר כך גם במרכזים יהודיים אחרים , כולל ישראל , שעסקו ועוסקים בחקר מעמד האשה והיחס אליה בספרות חז"ל בכלל , ובספרות ההלכה בפרט . בין החוקרים יש המבקשים לישר הדורים ולהסביר באופנים שונים את הרקע ואת הסיבות למעמדן הנחות של נשים בתקופת המשנה והתלמוד , ויש התוקפים את חכמי התקופה ומייחסים להם תפיסה שוביניסטית ועשיית עוולות לנשים . 3 2 בראשית שנות השמונים עשו יעקב ניוסנר , ואחר כך ג'ודית וגנר ניסיונות להסביר את נחיתותה של האשה בעיני החכמים , אשר נראתה בעיניהם כמוכחת , על רקע השינויים בחברה היהודית לאחר חורבן הבית . 4 בשנות התשעים המוקדמות ניסה דניאל בויארין לבסס ולהוכיח את טענתו , שאין אצל חז"ל אידיאולוגיה אנטי נשית וגם לא דמוניזציה של המיניות . כמוהו , ביקש גם מיכאל סטלו להציג את תפיסות חז"ל לגבי נשים על פי הלכות העוסקות במין ובמיניות . טל אילן כתבה זמן קצר אחר כך שבויארין מבלבל בין יחס חיובי של היהדות לנישואין ולמיניות לבין יחסה לנשים , והביאה דוגמאות המלמדות , לדעתה , על יחס מפלה של חז"ל כלפי נשים .
|
|