|
|
עמוד:12
כן הציבור מייחס חשיבות רבה להשתתפות בהם , נשים עשויות לתפקד היטב בשלושת התחומים האלה מבלי לחוש מאוימות או דחויות , משום שחלק גדול מהפעילות בהם מתנהל באופן אישי ואינו מחייב השתייכות לקבוצות או לצוותים , וההישגים אינם תלויים בכוח פיסי אלא דווקא בתכונות שנשים בורכו בהן , כגון תיחכום וסבלנות . עמדה זו אינה זהה לחלוטין עם התפיסה הפמיניסטית המקובלת , שעניינה ( במידה רבה של צדק ) בבעיות הכאן והעכשיו . עם זאת , נראה לי שאף אדם נאור לא יתכחש לכך שעצם הימצאותן של נשים בעמדות מפתח ובתחומי השפעה תועיל להיווצרות של התייחסות צודקת ושוויונית יותר של החברה לכלל הנשים . מתוך תפיסה זו ביקשתי לבדוק אם בחברה היהודית של תקופת המשנה והתלמוד נמצאו נשים בתפקידים שנחשבו כמוקדי כוח , ואם אכן נמצאו , כיצד תיפקדו וכיצד קיבלה החברה הגברית את עובדת הימצאותן במוקדים אלה . בבדיקה היה עליי להביא בחשבון את המגבלות הקיימות מחמת טבעם של הטקסטים התלמודיים המהווים את מקורות המחקר . מדובר בטקסטים המתארים פרגמנטים של מציאות קונקרטית , או דיונים על מציאות קונקרטית , שלא ניתן לדלות מהם באופן ישיר ומיידי תמונה כוללת המתאימה למקום מסוים או לתקופה היסטורית מסוימת . חוקר המנסה לגלות את אלה חייב לבדוק בזהירות את הפרטים השונים הנזכרים בסיפורי המעשה התלמודיים ואת הקשריהם הספרותיים וההלכתיים של הסיפורים , כדי לצרף מהם תמונת מציאות או לעקוב על פיהם אחר גלגולי תפיסות ועמדות . יש לעיין במקורות מתוך גישה של ביקורת טקסט ולשים לב לרובדיהם השונים , שאם לא כן תיפולנה שגיאות בבניית התצריפים ובהסקת המסקנות . אולם , דא עקא , העמקה יתירה במחקרים הפילולוגיים של סוגיות בודדות עלולה להיות לרועץ לניסיון לגלות ולהציג תמונה כוללת של מציאות או של תפיסת עולם . ניסיתי איפוא ללכת בדרך ביניים : לעצמי , חקרתי ובדקתי כל מקור ומקור בעזרת מקבילותיו בתלמודים ובמדרשים ובפרשנות הראשונים , ומתוך תשומת לב לשכבות ההיסטוריות בכל סוגיה . כמו כן , השוויתי את הנוסחים של כתבי היד והדפוסים הקדומים לנוסח הדפוס . אולם בספר עצמו הבאתי את נוסח הדפום בלבד , משום שהוא נגיש לכל הקוראים , ואת שינויי הנוסח ואת הבעיות הפרשניות בחרתי לציין רק במקרים שבהם הייתה להם השפעה ישירה על הבנת הנושא הנדון . שינויי נוסח ובעיות
|
|