|
|
עמוד:11
הקדמה מתודולוגית המקורות על רבי יהודה הנשיא המקור העיקרי לחקר ימי רבי יהודה הנשיא הוא הספרות התלמודית ( משנה , תוספתא , מדרשי הלכה , תלמוד ירושלמי , תלמוד בבלי , מדרשי אגדה ועוד . ( בספרות הזאת יש מגוון של אינספור הלכות , אגדות ומימרות של רבי יהודה הנשיא , כמו גס התבטאויות רבות של חכמים ביחס אליו , ומשימתו של ההיסטוריון היא לברור מתוך חומר זה יסודות אותנטיים לגבי רבי יהודה הנשיא - האיש ופועלו . חיבוריהם של הסופרים ושל ההיסטוריונים הרומים עשויים לסייע רק מעט בנושא זה . מדובר בתקופה נוחה לעם ישראל אשר לא התרחשו בה מרידות ברומאים , ולפיכך התעניינותם של סופרים אלה , ברבי יהודה הנשיא בפרט וביהודי ארץ ישראל בימיו בכלל , היא מועטה , והתועלת העיקרית שניתן להפיק מכתביהם לתולדות ישראל היא תרומה להכרת ההקשר ההיסטורי הכללי . אלא שאפילו בעניין זה אין אנו משופעים במקורות ובמידע לגבי תקופת הסיורים ( שושלת הקיסרים הרומים בשנים 235-193 לספירה , הקרויה על שם "אבי השושלת , " ספטימיוס סוורוס , ( שבה חלה פעילותו העיקרית של רבי . רוב העדויות המופיעות אצל אבות הכנסייה ( המורים והסופרים הגדולים שקמו לנצרות העתיקה ) זמנן מאוחר לרבי , ותרומתן לחקר דמותו ומעשיו אינה רבה , מה עוד שבחלקן הן אפולוגטיות בהתייחסותן ליהדות , ולכן קשה אף יותר להפיק מהן מידע אותנטי . הממצא הארכיאולוגי , כגון כתובות מבתי כנסת , כתובות קבר , מטבעות , דרכים ואבני מיל , שרידי מבנים וחרסים , עשוי להאיר עניינים אחדים לגבי תולדות רבי יהודה הנשיא ותקופתו . הקושי העיקרי בהתבססות על הספרות התלמודית כדי להפיק הימנה מידע אותנטי לגבי ימי רבי יהודה הנשיא נעוץ בבעייתיות הכללית ביחס לשימוש בספרות התלמודית בתור מקור היסטורי . מעצם טיבה של הספרות התלמודית מובאים בה פרטים היסטוריים באקראי בלבד . לספרות זו לא היו מטרות בתחום ההיסטוריוגרפיה , והיא התרכזה בחקיקה ( הלכה ) ובתחום הדידקטי תיאולוגי
|
|