ראשית תמורה ביחסה של החברה האירופית ליהודים מאת שמואל אינגר

עמוד:12

של אותם הימים אנו מוצאים קשת רחבה של גישות בנוגע ליחסים בין כנסייה ומדינה , וכפייה דתית לעומת חירות המצפון . אותם מנהיגי הרפורמציה שטעמו את טעם השלטון ראו את הסובלנות הדתית כעקרון שטני , אשר לפיהו יורשה כל אדם לרשת גיהנום כחפצו עקרון שהם שללוהו בתכלית . הגישה הסובלנית ביותר דיברה על הכרה למעשה בעובדה כי בשולי החברה קיימים פרטים — או קבוצות — השוללים את עקרונות דת האמת . בעלי דעות קיצוניות יותר דרשו לגרש מקרב החברה הטהורה והמקודשת כל יסוד העלול להפריע לאחדות האמונה . במשך המאה הט"ז לא הולידו ניגודים אלה שינויים של ממש בעמדות כלפי היהודים . הפרוטסטאנטים ברובם הגדול היו מוכנים להוסיף ולהרשות ליהודים להתקיים בתנאי הפרדה והשפלה — אותם התנאים שבהם היתה אף הכנסייה האויקומנית נכונה לסבול קיומם של לא מאמינים . למעשה אנו מוצאים במאה הט"ז הצהרות עוינות ביותר כלפי היהודים , הן במחנה הרפורמציה הן במחנה הקונטר רפורמציה / וכן התנכלויות השווה . 16 Jahrhundert ( Freiburg i . B . 1911 ) pp . 221—227 ; Nikolaus Paulus , Protestantismus und Toleranz im R . H . Bainton , The Reformation of the 16 th Century ( 1956 ) : האחרון מדגיש במיוחד את חוסר הסובלנות בהגות הפרוטסטאנטית ( ר' במיוחד עמ' . ( 365—339 ביינטון בספרו The Travail of Religious Liberty ( 1958 ) p . 179 מראה כי במאה הט"ז הושגה מידת סובלנות מוגבלת על ידי קבוצות דתיות — אך לא על ידי פרטים — וזו היתר . למעשה קבלת עובדות ולא הכרה בעקרון . לכאורה היו כיתות נרדפות צריכות לצדד באופן חד משמעי ברעיון הסובלנות ואולם , על פי דעה מוסמכת , אין לקבוע , למשל , כי האנאבאפטיסטים במאה הט"ז דגלו בצורה ברורה בחופש המצפון . הם הצהירו על חופש הרוח , אך לא על חופש המצפון , ובשל כך הגיעו אחדים מהם לידי אלימות קיצונית באמתלה כאילו הם "מצייתים לצו פנימי . ( vol . I ( 1960 ) , pp . 22-3 X Lecler , Toleration and the Reformation ) . " ומאידך ראה . tionsgeschichte , vol . 44 ( 1953 ) , pp . 32—50 and Religious !? iberty in the 16 th Century , Arehiv fur Reforma- S . Bender , The Anabaptists : למשל דעתם של zanchi 1 Vermigii שיש להכריח את היהודים להקשיב לדרשות נוצריות ( פאולוס , שם , עמי . ( 291 , 289 דעתו של Bucer שאין לסבול יהודים ( שם , עמ' , ( 154 ודעתו של לותר בסוף ימיו שצריך לגרש את היהודים מהארץ , שיש לאסור על פולחנם ולהחרים את ספרי התפילה שלהם ואת התלמוד , לשרוף את בתי הכנסת ולהרוס את בתיהם , ראה גם : Stellung ; zu den Juden ( BerUn 1911 ) , 78-96 R . Lewin , Luthers

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר