|
|
עמוד:13
אישים יהודים אחרים שהשתתפו במרד הגדול ברומא ( למעט יוסף בן מתתיהו עצמו , ( אולם הם מועטים במספרם המוחלט ובעייתיים כשלעצמם . הבנת מהלך הקריירה הציבורית של יוחנן מבוססת אפוא גם על השערות , וכדי לחזק את תקפותן יש לבחון אותן על רקע המציאות החברתית , התרבותית והפוליטית rram ( Sitz im Leben ) היהודית הגלילית בת הזמן . יש לבחון אם למציאות זו היה משקל במכלול נתוניו של יוחנן וסיכוייו להתקדם ולהגיע למעמד הציבורי הכלל לאומי שהגיע אליו בחברה היהודית של המאה הראשונה לסה"נ . כלומר להבנת דרכו של יוחנן ראוי לתת את הדעת על מקומו של הגליל , שממנו בא , במסגרת הכוללת של ארץ ישראל היהודית . מעניינת היא העובדה שאישיות 'גלילית' אחרת זכתה שייכתבו עליה אלפי ספרים ומאמרים למיניהם , אשר חלקם עוסק במידה זו או אחרת בשאלת השפעת ה'גליליות' על גיבושן ועיצובן של השקפותיה הדתיות והמוסריות , על פעילותה ועל מקומה בתולדות האנושות . כוונתי כמובן לישו . אין בכך להתמיה , שכן הופעתה של הנצרות בעולם ההלניסטי רומאי היא צומת חשוב ביותר בתולדות התרבות המערבית ובתולדות האנושות בכלל , ונוצרים מכל פלגיה של הדת הנוצרית מבקשים לרדת לחקר הדמות שהיא לב אמונתם הדתית . התעניינות נלהבת זו בגליל לא הביאה להתמקדות המחקר ביוחנן מגוש חלב , אף על פי שהמידע על יוחנן העומד לרשות ההיסטוריון החוקר את תקופת הבית השני רב יותר מן המידע על ישו . המידע על הדמות המכוננת של הנצרות עטוי רובו ככולו דוק של מיתוס , ואין ולו ידיעה אחת על אודות ישו שחוקרי ראשית הנצרות הגיעו להסכמה באשר למהימנותה העובדתית . כנגד זאת המידע על יוחנן מגוש חלב , ככל שהוא מוגבל ובעייתי בשל מהימנותו הרופפת של המקור ההיסטוריוגרפי שלו - יוסף בן ( הקנאים , עכל' ; 59-56 במקור הגרמני : עמי ( 61-57 עסק בסוגיה זו גם כן והציע לקשור את הבינוי 'גליליים' לחסידי יהודה הגלילי ולממשיכי דרכו או לקנאים ( כמונח כללי למורדים . ( הוא זהיר יותר מצייטלין , ואף על פי כן אין דבריו נראים , ומה גם שבעניין הקנאים הנגל עצמו מציין את דלות המידע . השוו אל שטרן , מחברים , 11 , עמ' , 541 הערה . 1 לסיכום שקול ולספרות בנושא ראו pp . 876-879 S . Freyne , 'Galileans ' , ABD , 11 , . 1 rfflDJl ? f 7 ! Y 7 UO J
|
|