התנועה הציונית והערבים

עמוד:13

נעשו מנהיגים בשטח הפוליטי והחברתי . אולם האיכרים ועסקנים רבים ביישוב ערערו על הנהגתם ועל אופי יחסיהם אל הערבים , גם בעניין זה של השמירה כמו בעניין העבודה . בנושא העבודה כמו בנושא השמירה נלכדו הפועלים בסתירות חמורות למדי מבחינתם הם . הם ראו בהתהוות שכבת פועלים יהודים בארץ תנאי להגשמת הציונות — והם גם האמינו באחוות עמים ופרולטריונים ; אנשי 'פועלי ציץ' ייצגו מסורת לוחמת , שהועתקה מן ההגנה העצמית ברוסיה ומן המאבק הסוציאליסטי לשדה הלאומי . עמדותיהם ואופני פעולתם של הפועלים הצטרפו אל מגמות הכלכלה והחברה היהודית העצמית והנפרדת , שהתגבשו ביישוב מראשית המאה וחוזקו אחר כך על ידי קווי הפעולה של ארתור רופין . ההפרדה בץ החברות באה למנוע שתי צורות שונות של התמזגות יהודית ערבית . ההתמזגות האחת היתה זו של טשטוש הבדלים בין חברות ובין לאומים — וסף טמיעה של המיעוט היהודי ברוב הערבי . לכך התנגדו כל בעלי ההכרה הלאומית ביישוב . האופן האפשרי השני של התמזגות יהודית ערבית היה זה של שכבה יהודית שליטה המעסיקה pa / 7 ערבי ; לכך התנגדו בעיקר הפועלים . הם לא היו יחידים בהתנגדות זאת . עוד לפני התבלטות הניגוד הלאומי היהודי-ערבי , היו הציונים ערים לאפשרות התקוממות של אוכלוסיה מדוכאה . הם העריכו כי עצם הדיכוי , אף ללא רעיק לאומי מפורש , יוצר עילה לתסיסה ולהתמרדות . הם גם היו ערים לאפשרות השלילית של השוואת המפעל הציוני למפעלים קולוניאליסטיים ואימפריאליסטיים _ דוגמת השתלטות הבריטים בדרום אפריקה — והם ביקשו למנוע השוואה זאת . דרך ההפרדה ודרך ההתמזגות גם יחד ניתנות היו בפועל לפירושים שונים מן הקצה אל הקצה ביחסים בין שתי החברות . הן ניתנו לפירוש של אובק זהות יהודית בקרב הערכים או של השתלטות יהודית על הערבים , של התבדלות יהודית » תנשאת או של התפתחות אוטונומית של שתי חברות . בשולים אף נשמעו רעיונות על התבוללות אפשרית של ערבים ביהודים , שאמורים היו להיות בעלי תרבות כלכלית ורוחנית גבוהה יותר . המהפכה של התורכים הצעירים ב 1908 וחידוש המוסדות המייצגים באימפריה העותמנית הוסיפו מימד חדש ליחסים היהודיים-ערביים . הציונים סברו בתחילה כי המהפכה תיצור מסגרת חוקתית שתסיר את ההגבלות על כניסת יהודים ורכישת קרקעות . החירות נראתה להם כחירות של פיתוח יהודי . אנשי היישוב ציפו גם לשותפות פוליטית של האוכלוסיה הארצישראלית . במסגרת זאת יעשו היהודים יד אחת עם המוסלמים , ואפשר אף שישיגו נציגות בבית הנבחרים בקושטא .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר