|
|
עמוד:10
בצידם . אוכלוסיית הכפר , שמנתה כאלף נפש , גרה בבתים לאורך שני צידי הכביש , שקשר את הכפר עם העולם החיצון , והיתה מחולקת לשלושה " מעמדות . " עמדה מועדפת היתה לשלושה ארבעה בעלי האחוזות , שחלשו על חלק ניכר של אדמת הכפר . הללו היו מורמים משאר בני הכפר ונבדלים מהם באורח חייהם , בראש וראשונה באיכות דיורם . בתיהם היו מרווחים , בני שתי קומות , מוקפים גינות מטופחות . אנו , ילדי היהודים , ואף בני האיכרים לא יכולנו אלא להציץ לתוכם , והם נדמו לנו כארמונות מכושפים . לרשות בעלי ה"ארמונות" עמדו משרתות ומשרתים . בלט ביניהם העגלון שנהג את שני הסוסים - במקרים יוצאים מן הכלל אף ארבעה - שמשכו את הקרון על יושביו , להבדיל מן העגלה של האיכרים ואף של כמה יהודים , שלעולם הסתפקו בסוס אחד . בעלי האחוזה אף נתכבדו בתואר כבוד "האדון הנכבד" או "האדון הנעלה , " ולא רק מצר המשרתים והשכירים שלהם לעבודת בתיהם ושרותיהם , אלא מצר כל הבא אתם במגע . ואמנם אחוז לא קטן של האוכלוסייה , שלא היתה להם אדמה משלהם , מצאו את מחייתם בשירות בעלי האחוזות , והם נחשבו לשכבה הנמוכה ביותר במערכת הדיבורית של הכפר . בין אלה לבין בעלי האחוזה עמדו האיכרים בעלי הקרקעות . אלה עיבדו את אדמתם במו ידיהם , כשכל בני המשפחה , האישה והילדים מגיל נמוך יחסית , משתתפים בעבודה . ואם מעטו ידי בני המשפחה מלהספיק לקיום המשק , נצטרפו אליהם פועלים שכירי יום , שכירי עונה או אף משרתים תמידיים . היו הבדלים ניכרים בין האיכרים על פי גודל משקיהם , מהם אמידים ואף עשירים , כנגד אחרים קשי יום - ועם זאת נימנו כולם עם מעמד אחד . דפוסי חייהם , סגנון בתיהם , לבושם , סוגי מאכליהם וכל כיוצא באלה היו שווים , וסימני תרבות אלה קבעו להם מסגרת חברתית אחידה . הדירוג המעמדי שבכפר שיקף את המצב הכללי בהונגריה בתקופת ההאבסבורגים , שלמרות תהליך המודרניזאציה שעבר עליה במחצית השנייה של המאה הי"ט נותרו בה סימנים ושרידים של המשטר הפיאודלי . הונגריה התגאתה במסורת הפרלמנטרית שלה , ובתקופה זו נבחרו נציגי בית הנבחרים בהשתתפות כל משלמי המיסים , לרבות בני המעמד הבינוני . עם זאת נשאר השלטון הממשי בידי האריסטוקראטיה , המאגנאטים והאצולה הנמוכה , הג'ינטרי . בעלי האחוזה בכפרנו היו שייכים לקטגוריה אחרונה זו . על נסיכים ורוזנים שחלשו לעיתים על כפרים שלמים ועל בישופים קאתוליים ששלטו באחוזות נרחבות של הכנסיה רק שמענו . הונגריה היתה מפולגת מאז הרפורמאציה בין הנאמנים לכנסיה הרומית קאתולית לבין הפורשים לכנסיות והכיתות האוונגליות למיניהן . בקנה מידה ארצי היתה יד הקאתולים על העליונה , ואילו בכפר שלנו מרבית האוכלוסיה היתה פרוטסטנטית , והפילוג הדתי היו לו סימנים בולטים בחיי הכפר . לא רק שבימי המנוחה והחגים נתכנסו בני הכפר בשני מקומות נפרדים לתפילה , הקאתולים בכנסיה שבאמצע הכפר והפרוטסטנטים באולמו של בית הספר , אלא
|
|