|
|
עמוד:9
פרק ראשון : כפר מולדתי משהגיע אדם לגיל מסוים , מתעורר אצלו החשק להשקיף לאחור על תולדות חייו ולהנחילן לדור הבא . וכאשר הוא עצמו אינו מתעורר לכך , באים צאצאיו וחבריו הצעירים ממנו ומבקשים ללמוד מפיו על מה שעבר עליו בתקופה שהם לא היו שותפים למאורעותיה . ואם בסתם אדם כך , על אחת כמה במי שמלאכתו היתה כל חייו לתאר מאורעות שאירעו בעבר . הוא נתבע כביכול בתוקף מקצועו כהיסטוריון לתרום את חלקו , הפעם לא כגובה עדויות מפי מקורות , כי אם כעד שדבריו עשויים להיות מקור להיסטוריון לעתיד לבוא . ואמנם מי כהיסטוריון יודע להעריך את סיפור חייהם של אישים מתקופות שהוא עסוק בחקירתן , בין אם המדובר במי שנטל חלק ממשי בעיצוב פני התקופה , בין אם במי שלא היה לו אלא חלק צנוע בחיים הציבוריים . ואפילו הצטמצם אופק הסתכלותו של הכותב בגבולות חייו הפרטיים , יש ערך לסיפורו , ובלבד שיעמוד לו כוחו לתאר נכונה את מה שראו עיניו . כל זאת להוציא את מי שעוטף את נסיונותיו וחוויותיו האישיים במעטה אידיאולוגי , או מטשטש אותם , אם לשם צידוק עצמו או כדי ליפות מעשי זולתו . אם כנים דבריו של בעל האוטוביוגראפיה , תשתקף בהם אווירת התקופה . השתקפות זו מעניקה להם משמעות היסטורית מעבר למשקל המאורעות הפרטיים שחייו היו שזורים בהם . בני דור זה , של שנות השמונים , שגדלו במדינת ישראל או אף בקהילות היהודיות שמעבר לים באירופה או בארצות הברית , ספק אם הם מסוגלים לדמות לעצמם את עומק הפער שבין תנאי חייהם לבין תנאי הקיום של בני דורי שלי בעשורים הראשונים של המאה . מרוחקת ביותר היא התקופה מלפני מלחמת העולם הראשונה , שנתכנתה בדין כעולם ששקע . גם בני דורי , ילידי העשור הראשון של המאה , לא קלטו ממנו אלא הדים קלושים . עם זאת השתקפו השלווה והרגשת הביטחון שציינו תקופה זו אפילו בחיי כפר מולדתי הקטן מאדירגנץ ( MAGYARGENCS ) שבמערב הונגריה , הן בין חלקי האוכלוסייה הלא יהודית בתוך עצמה , והן ביחס ההדדי בינם לבין חצי תריסר המשפחות היהודיות ששכנו
|
|