|
|
עמוד:11
פתח דבר תחיית הלשון העברית היא תופעה מורכבת ורבת פנים . אפשר לנתח אותה בכמה דרכים או גישות יסוד עיקריות ; ( א ) על פי האישים המרכזיים שהחיו אותה , קורותיהם , אישיותם , עולמם הפנימי רוחני ומטרותיהם ; ( ב ) על פי תולדות המוסדות העיקריים - חברות , אגודות וארגונים שהוקמו כדי להחיות את הלשון העברית , ועל פי השיטות ששימשו אותם כדי להפיץ אותה ולהפוך את תחייתה ממשאלות לב של יחידים למציאות של ממש מבחינה חברתית , תרבותית ולאומית ; ( ג ) על פי תנאי התקופה ועל פי המגמות , התהליכים והעקרונות שהיו מונחים ביסוד מעשה התחייה . כל דרך יש לה חסרונות ויתרונות , וכל בחירה באחת מהן מושפעת מהעדפותיו הסובייקטיביות של החוקר . בין שתיבחר גישה אחת ובין שתיבחר אחרת יש לברר את הבעיות שהעסיקו את מחיי הלשון ואת המוסדות , החברות והאגודות שהקימו . היה עליהם להרחיב את הלשון , לשקול אילו מקורות להעדיף ביצירת מילים חדשות , לחבר ספרי לימוד ולהנהיג שיטות הוראה , להיאבק ביידיש ולהתמודד גם עם בעיות אחרות . קשה להפריד בין הגורמים שהשתתפו בתהליך , וממילא אי אפשר למצות את המחקר של מעשה התחייה באמצעות דרך או גישה "טהורה" אחת . לפיכך , אף על פי ששלוש גישות המחקר יש להן זכות קיום מבחינה מתודולוגית בחרנו להשתמש בשלושתן כאחת , לפי הצורך , כדי לאפשר את ראיית מעשה התחייה כחטיבה אורגנית שלמה העומדת בפני עצמה . דרך זו המאחדת את קודמותיה מאפשרת תפיסה בין תחומית של מעשה התחייה . החיבור ינסה אפוא למזג במידת האפשר את שלוש הגישות האלה . ייסקרו כאן האישים המרכזיים שלקחו חלק בתחיית הלשון וכן התנאים והתהליכים 'חוכקי עולם' ו'אופפי כל' - אם להשתמש בלשונו של עוזי אורנן - שאפיינו את תקופתם ועיצבו את עולמם הפנימי ואת המטרות הלאומיות והחברתיות תרבותיות שהציבו לעצמם . נברר את העקרונות שהנחו את המוסדות ואת השיטות ששימשו אותם למימוש מטרותיהם , כשהתמודדו עם נסיבות זמנם ועם המתנגדים לתהליך . נבחר בטוב שבכל שיטה , כי מרכיבי התהליך קשורים זה בזה , מקצתם מתנים ומעצבים ומקצתם מותנים ומעוצבים . בחיבור זה ייתפס כל גורם וכל אירוע בבחינת חלק ממכלול , ומשקלו הסגולי יוערך על פי התהליך כולו על כל מרכיביו .
|
|