|
|
עמוד:11
בין הדיונים הכלליים בתופעת הכיתות אזכיר את ספרו של אלברט באומגארטן על פריחתן של הכיתות היהודיות בתקופת המקבים . הוא הגדיר באופן הרחב ביותר את הכיתות השונות ביהדות בתקופת הבית השני וטען שכל פרישה היא ראשיתו של תהליך כיתתי . אך למרות הגדרה רחבה זו הוא לא כלל בין הכיתות בתקופת הבית השני את השומרונים , לצידם של הפרושים , הצדוקים והאיסיים , אנשי קומראן , הפילוסופיה הרביעית ותומכיו של יוחנן המטביל , וזאת לטענתו משום שפרישת השומרונים קדומה היא ולכן אינה יכולה להיכלל בהגדרה דלעיל . בביקורת מקיפה דוחה איתמר גרינוולד את הגדרתו של באומגארטן . לדעתו , לא כל קבוצה פורשת היא כת . בעיניו "הכיתתיות היא תופעה חברתית במהותה המציגה עמדה אידיאולוגית קשוחה ומתבטאת במעשים ייחודיים הקובעים גבולות בלתי עבירים כמעט . " לכן , לדעת גרינוולד " , גבולותיה של כת ניכרים בכך שהם גבוהים ובלתי חדירים כמעט ... דווקא הגורם של שלילת המעבר ומניעת הכניסה הוולונטארית אל הכת הוא המאפשר את ראייתה של קבוצה כלשהי ככת " . " לאור ביקורתו של גרינוולד אפשר לומר שהשומרונים הם קבוצה דתית , כלומר עדה , ולפיכך העדפתי בספרי להגדירם עדה ; משמע , אני רואה בהם קהילה בעלת ייחוד תרבותי , דתי וחברתי , ואיני רואה בשומרונים לא כת ולא עם . ההגדרה עדה הולמת , לדעתי , את המידע על השומרונים כפי שיבוא לביטוי בהמשך הספר . הפרק הראשון בספר עוסק במוצאה של עדת השומרונים . נסקרים בו מכלול המקורות , המחקרים והפרשנויות שמהם אפשר ללמוד על ראשיתה של העדה השומרונית . במהלך פרק זה נידונים השינויים הדמוגרפיים שהתרחשו בממלכת ישראל לשעבר מאז חורבנה בשנת 720 לפםה " נ ועד לראשיתה של שיבת ציון בשנת 538 לפסה " נ - אז אפשר אולי להבחין לראשונה בישות חדשה שהתפתחה בממלכת הצפון לשעבר וראתה את עצמה בעלת דת דומה לזו של תושבי ירושלים . הפרק השני מוקדש למערכת היחסים שהתפתחה בין הישות החדשה הזאת , השומרונים , לבין תושבי ירושלים ו " שבי ציון , " שחזרו מבבל עם אידיאולוגיה דתית שונה מזו שנוצרה במשך השנים בארץ ישראל . המתח בין הגורמים הללו והמאבקים ביניהם בולטים בתקופה הפרסית , כשראשי היהודים , עזרא ונחמיה , מנהיגים מאבק דתי אידיאולוגי לדחיית השומרונים . הפרק השלישי מתמקד בתקופת המעבר שבין התקופה הפרסית לתקופה ההלניסטית , שהחלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון . יחסיו של אלכסנדר עם השומרונים ועם היהודים והיחסים שבין השומרונים ליהודים הם נושא הדיון בפרק זה , 10 ראו : באומגארטן , פריחת הכיתות , עמ' 11 הערה 11 . 29 ראו : גרינוולד , לבעיית הכיתתיות , עמ ' . 182 , 181 , 179
|
|