דניאל שוורץ על כמה פפירוסים - מקורותיו של יוסף בן־מתתיהו והכרונולוגיה שלו לתקופה הפרסית

עמוד:109

בימי אלכסנדר — נתק שנתקבל מיוספוס . אם כן , לפי חוקרים אלה יוספוס פשוט טעה כאשר ייחס לימי אלכסנדר מקרה של נישואי תערובת וגירוש , אשר התרחש למעשה מאה שנה קודם לכן . בטרם נמשיך לשלב השני בתולדות המחקר , נדגיש לפי דרכנו , שלבעלי שתי הגישות שסקרנו עד כה משותפת ההנחה , כי דברי נחמיה ודברי יוספוס נסבים על אותו מקרה אחד של נישואי תערובת , שהביא לגירוש חתנו של סנבלט מירושלים . הנחה זו הייתה מובנת מאליה לכולם , בין אם סברו שהתיבה 'ומבני' שבנחמיה יג , כח עשויה לחול גם על נכד , בין אם סברו שיוספוס טעה לא רק לגבי זמן המאורע אלא גם לגבי מידת הקרבה שבין החתן ליוידע : טעותו השנייה משקפת רישול או תיקון מכוון , שמטרתו לקרב את המאורע לימי אלכסנדר . השלב השני : עם פרסום תעודות יב הראשונות , בשנת , 1907 השתלטה במהירות ובבטחה הדעה השנייה , הקובעת כי נחמיה חי בימי ארתחשסתא הראשון , ומכאן שיוספוס טעה בכמאה שנים בקביעת זמנם של נישואי התערובת . שהרי בפפירוסים אלה , בתעודות שהן בבירור מן העשור האחרון של המאה החמישית לפנה"ם , נזכר יוחנן ככוהן הגדול בירושלים ובגוהי כפחה הפרסי ביהודה , ואף נזכרים בניו של סנבלט , פחת שומרון / ומכך עולה כי זה האחרון כבר מת , או שלפחות היה זקן מלשמש בתפקידו . אם כן , מאחר שעם בני זמנו של נחמיה נמנו סנבלט וגם אלישיב , סבו של יוחנן , התברר כי את זמנו 5 ראו למשל Einleitung in den Hexateuch' , Theologische Literaturzeitung , 26 ( 1901 ) , col . 188 allgemeine Einleitung in den Hexateuch , III , Gottingen 1900 , p . 276 ; A . Bertholet , 'Allgemeine C . Steumagel , Ubersetzung und Erklarung der Biicher Deuteronomium und Josua und 6 ראו להלן , הערות . 54 , 53 , 12 7 ספרי היעץ הבסיסיים מראים את השינוי בבירור , ונביא שתי דוגמאות . בשנת 1904 עדיין קיבל ולהאוזן nK ( J . Wellhausen , Israelitische undjiidische Geschichte , Berlin 1904 , p . 245 , n . 1 ) זמנו של ידוע כפי שקבעו יוספוס ; אך כבר בשנת , 1907 שבה נתפרסמו התעודות , שונתה אותה הערה כדי להתנגד לזמן שקבע יוספוס ( שם , מהדורה שישית , עמי , 240 הערה . ( 2 בדומה לכך , אם מהדורת 1898 של שיח ( 1898 , p . 170 , n . 17 E . Schiirer , Geschichtedes judischen Volkes im Zeitalter Jem Christi , III , Leipzig ) עדיין טענה כי את בגחס הנזכר אצל יוספוס יש לזהות , 'ללא ספק / עם זה הנזכר אצל דיודורוס , הרי מהדורת 1909 ( שם , מהדורה רביעית , עמ' , 233 הערה ( 22 מוהה את שר הצבא שמזכיר יוספוס עם הפחה הידוע מתעודות יב , ושירד ממעט בחשיבות הופעתו של שם דומה אצל דיודורוס , מאחר שהשם שכיח . כך חולפת תהילת עולם . 8 את הטקסטים הנוגעים לעניין זה פרסם לראשונה , Berlin 1907 E . Sachau , Drei Papyrusurkunden aus Elephantine , אך נהוג לצטטם לפי 1923 , nos . 30-32 A Cowiey , Aramaic Papyriof the 5 th Century B . C ., Oxford 9 אני מניח , כמקובל , כי יוחנן בן אלישיב הנזכר בנחמיה יכ כג הוא אותו יוחנן הנזכר בפסוק הקודם כבנו של יוידע ( כפי שעולה מן ההקשר ; 'בן' משמש כאן במובן של 'נכר' — וראו להלן , הערה . ( 53 כן אני מניח כמקובל , ש'יונתן' הנזכר בנחמיה יב יא הוא שיבוש של 'יוחנן , ' כפי שעולה מיוספוס ומנחמיה יב כב-כג . למקרים אחרים של שיבוש שכיח זה , ראו לדוגמה : עדי הנוסח למעשי השליחים ד 6 וליוספוס , קדמוניות יד , ; 222 שני מקרים אחרים מביא nipnV . Esra ) , Tubingen 1949 , p . 190 w . Rudolph , Esm undNehemia ( samt 3 . הקרוב ביותר לענייננו , ראו א' שליט , 'פרק בתולדות מלחמת המפלגות בירושלים בסוף המאה החמישית ותחילת המאה הרביעית לפני הספירה , ' ספר הזכרון

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר