פרנק מור קרוס שומרון וירושלים בימי שיבת ציון

עמוד:53

נבלמו עד שנת שתיים למלכות דריוש . אויבי היהודים בימי נחמיה , עת הושלמה סוף סוף בניית חומות ירושלים , צוינו בפירוט : סנבלט פחת שומרון , טוביה פחת עמון היהודי , גשם ( גשמו ) הערבי מלך איגוד הקדרים , וקרוב לוודאי גם פחת אשדוד . במילים אחרות , שליטי כל המדינות שבסביבה ובעלי בריתם התנגדו ליוזמות נחמיה ; ללא ספק הם ראו באפשרות של תקומת יהודה — ובלבה ירושלים מבוצרת היטב — איום על ביטחונם . מהעדויות שבידינו עולה , כי מי שהנהיג את יריבי יהודה היה סנבלט פחת שומרון , אך גם טוביה מילא תפקיד לא מבוטל , וגם גשמו היה פעיל בקשר . במקרא מסופר על איגרת שטנה ששיגר סנבלט , ובה נאמר שנפוצה שמועה — וגשמו מאשר אותה — שהיהודים מתכוונים למרוד , ושנחמיה מתכוון להתמנות למלך . המושלים בעלי הברית ראו בכך איום מדיני על שלטונם הם . בכל העימותים שמסופר עליהם בזיכרונות נחמיה , לא נמצא כל רמז לסכסוך דתי שהיה ליהודה עם השומרונים . בתעודה הארמית שבעזרא ד ז-כד , ובעזרא החיצוני ב טו-כה , אנו קוראים על איגרת ששלח המנהל השומרוני מתרדת וטבאל אל מלך פרס , שחוברה בידי רחום 'בעל טעם' ( היינו , מנסח המסמך ) ונכתבה בידי שמשי הסופר . נקודה מעניינת וחשובה בתעודה , כפי שציין ח' תדמור , היא טענתם של פקידי שומרון שהם צאצאים של בני עממים שהובאו מן הערים בבל , ארך ושושן ( היינו , עילמים , ( ומשום כך הם 'פרסים' במלוא מובן המילה . ממיקום התעודה בספר עזרא החיצוני — היא מובאת מיד לאחר סיפור ששבצר — עולה כי העורך סבר שהיא שייכת לזמנו של ששבצר . כך עולה גם מן הפסוק שנוסף בעזרא החיצוני ב כה לאחר האיגרת , האומר כי ... ' ותשבת בנית 30 עזרא ד ה אומר : 'כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס . ' השוו עזרא החיצוני ה ע כאן ולהלן נתייחס דרך קבע למהדורת הנהרט : R . Hanhan ( ed . ) , Esdrae Liber / . Gottingen 1974 והשוו גם עזרא ד כד ; עזרא החיצוני ב כה . 31 בנחמיה ד א נמנים האויבים 'סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים . ' במקומות אחרים נמנה עמהם גם גשמו ( גשם ) הערבי . בכתובות הקדשה מתל אל מסחוטה , תוארו של הבן הוא 'מלך קדר ; ' קדר הוא האיגוד הערבי שדחק את האדומים ממקומות מושבם וחדר לעומק דרומה של יהודה . וראו : F . M . Cross , 'A Reconstruction of the Judean Restoration' , Interpretation , 29 ( 1975 ) , pp . 187-203 בייחוד הערה 21 בעמי , 190 ומראי המקומות . 32 ראו בייחוד נחמיה ב י ; ג לג-לח ; ד א-ב ; ו א-ט . 33 נחמיה ו א-ז . 34 מקובל לראות בכתוב בעזרא ד ו , החסר בעזרא החיצוני , עדות למחאה שהופנתה לאחשורוש ( כסרכסס ) על ידי מתנגדי היהודים שבי הגולה . אנו נוטים לדעה שפסוק זה הוא כותרת עברית לתעודה הארמית שבאה אחריו , ובה נשתמר תיארוך חלופי ( לימי אחשורוש במקום לימי ארתחשסתא . ( במקרה זה יש להעדיף את גרסת עזרא החיצוני . 35 למשמעות זו של הביטוי 'בעל טעם' הפנה את תשומת לבי ח"י גרינפלד ז"ל . על סמך ההקבלה עם הפפירוסים של שומרון , יש להניח שמתרדת הוא 'פחת שמרין' וטבאל הוא 'סגנא 36 . ' ראו : ח' תדמור , 'קווים לתולדות שומרון למן ייסודה ועד הכיבוש המקדוני , ' י' אבירם ( עורך , ( ארץ שומרון , ירושלים תשל"ג , עמי , 74-67 ובייחוד עמ' 37 . 73 לפי ניתוחי את מהדורות דברי הימים עזרא נחמיה , העורך הוא . Chr ראו בינתיים מאמרי ( לעיל , הערה ;( 31 גרסה מורחבת של המאמר הופיעה בקובץ מאמריי F . M . Cross , From Epic to Canon : . History and Literature in Ancient Israel . Baltimore 1998 . pp . 151-172 ראו גם את מחקריהם של

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר