פרנק מור קרוס שומרון וירושלים בימי שיבת ציון

עמוד:46

היא גזירה לאחור טיפוסית מהשם העברי 'שומרון , ' בשינויי סיומת המקום ון העברית — ב ין > ן הארמית . כינוי זה נגזר כמובן משם העיר , היא בירתה של ממלכת הצפון , שנוסדה בידי עמרי במאה התשיעית לפנה"ס . השם 'שומרונים , ' הגזור משם המקום — המשמש כבר במלכים ב , יז כט כציון לתושבי שומרון , מופיע בתרגום היווני בצורה , xmapeitai ומכאן הצורה המקובלת באנגלית . Samaritans לאחר מכן שימש השם 'שומרונים' כינוי לקהילה הדתית שמרכזה היה בשכם ובהר גריזים . חברי קהילה זו , אף שהיו עובדי ה' ( וכינוים כ'כת יהודית' לא יהיה רחוק מהאמת , ( נבדלו מהיהודים שמרכזם הדתי היה בירושלים . מעתק המשמעות מ'תושבי העיר או פחוות שומרון' לציון קהילה דתית מובחנת החיה באזור שומרון , הוליד בעבר מבוכה ובלבול . אוכלוסיית שומרון לאחר חורבן העיר תולדותיה של פחוות שומרון לאחר שנת 722 לפנה"ס הושפעו השפעה מכרעת מן המדיניות האשורית האופיינית — החלפת האוכלוסיות של ממלכות מובסות . מתיאור ההגליה שבמלכים ב , יז משתמע לכאורה שכל אוכלוסיית ממלכת ישראל הוגלתה . ברם , הדעת נותנת שרק בני המעמדות הגבוהים הוגלו . זאת על פי ההקבלה להגליית בני יהודה דורות אחדים אחר כך , ועדותו המפורשת של בעל ספר דברי הימים על נוכחות 'שארית ישראל' בשומרון בימי יאשיהו . כאמור לעיל , באנאליים של סרגון כתוב שהגלה רק 27 , 280 איש מישראל , יש להשוות מספר זה לחישוב הנרמז במלכים ב , טו יט-כ , שממנו עולה כי בצפון היו 60 , 000 גיבורי חיל . מן הכתוב משתמע לכאורה , שהושבת הנכרים בפחוות שומרון נתרחשה בבת אחת , אך לפי האמת נעשה הדבר בשלבים . במלכים ב , יז כד , ל-לא מסופר על קבוצות שונות של גולים , שהובאו מן הערים בבל וכותה שבדרום px בבל , ומן עוא , חמת וספרוים שבסוריה התיכונה . בכתובות סרגון מסופר על הושבתם של בני שבטים ערביים בשומרון בשנת 715 לפנה"ס בקירוב . גם ספר עזרא מעיד שמלכי אשור המאוחרים — אסרחדון ואסנפר = ) אשורבניפל ) — הביאו בני . 1-22 , pis . 1-3 The Coinage of Samaria in the Fourth Century BCE , Jerusalem 1991 , pp . 13-14 . 45 ^ 8 , 83 , nos . בפפירוסים מוצאים אנו דרך קבע את הנוסחה 'בשמרין קריתא זי בשמרין מדינתא' ' ) בשומרון העיר שבשומרון המדינה / הפחווה 4 . ( ' השימוש בציון 'שמרן / ם , ' 'שומרי ( התורה ' ( על ידי כיתות שומרוניות הוא מאוחר ומשני , ואינו אלא אטימולוגיה עממית הנגזרת משם העם ( משני ) בארמית : 5 Samera'in דברי הימים ב , לד ט ; השוו דברי הימים ב , ל א-יב . 6 מלכים ב , יז כד , ל-לא . את 'ספרוים' וזז ספרים ) — הזהה אולי עם 'סברים' שביחזקאל מז טז — לא ניתן לזהות בוודאות . 7 ראו ; Arab 11 , 17 ( p . 7 ) תדמור ( לעיל , הערה , ( 1 עמי . 95 , 78 עדות נוספת להגליית ערבים לסוריה , למען הדיוק לחמת , נמצאת למעשה בשתי כתובות שנתגלו בתימא , ובהן רשימת אלי תימא , הכוללת גם את האל 'אשימא' הנזכר במלכים ב , יו ל כאל שעשו אנשי חמת . מסתבר שבני שבטים ערביים , שהוגלו לחמת , בהתאם לנוהג האשורי , הביאו עמהם את האל 'אשימא . ' ראו : a New f . m . Cross . Aramaic Stele from Toyama' , CBQ , 48 ( 1986 ) , pp . 387-394

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר