שמריהו טלמון מסורות בדבר השומרונים במקרא

עמוד:26

המבקשים להצטרף אליהם כשארית בני אפרים היושבים בצפון אר - ^ ישראל . אכן , יש גרעין של אמת בטענתם כי הם עובדים את אלוהי ישראל וזובחים לו זבחים . מסורות במקרא מספרות על 'אנשים מאשר ומנשה ומזבלוך ( דברי הימים ב , ל יא , ( אשר בימי חזקיהו הכירו בבית המקדש בירושלים כמרכז האומה , ועל 'אנשים משכם משלו ומשמרוך שלא ידעו על רצח גדליהו בן אחיקם ( מלכים ב , כה כה ; ירמיה מא א-ג ) ובאו ליהודה 'ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה" ( ירמיה מא ה . ( מכאן אתה למד כי היו חוגים באפרים שהודו במעמד המיוחד של בית המקדש בירושלים , ונהגו להקריב בו קרבנות . מסתבר כי חלק של שבי הגולה נטו לשתף את הפונים בבניין בית המקדש ולצרפם לקהילה המתחדשת , בין משום הקשר של מקצת אנשי הצפון עם מקדש ירושלים , בין משום שיקולים של יתרונות מדיניים וכלכליים . סביר להניח שבראש התומכים בקבלתם היו כוהנים , שהיה להם עניין ברור בהגדלת מספר הדבקים בבית המקדש העומד להיבנות , שיקריבו בו קרבנות ויביאו מתנות קודש ( חגי ב י-יד . ( בעל הפרשה בעזרא ד א-ג התנגד למגמה זו . הוא פסל את 'צרי יהודה ובנימין' שפנו לזרובבל וראשי השבים על ידי ששם בפיהם מילים , החושפות בעליל את מוצאם הלא ישראלי , כלומר את היותם צאצאי ' הגויים' שיישבו האשורים בשומרון לאחר כיבוש ; pxn שהרי כך הם פוסלים עצמם במומם . הודעתם כביכול , 'ולו אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה' ( עזרא ד ב , ( היא ראיה לסתור , שהרי בכך הודו במפורש שלא מבני ישראל הם — כי אם צאצאי העמים הזרים שהוגלו לשומרון בימי אסרחדון מלך אשור . אך יש בדברים אלה משום היגיון ותכלית כשהם באים מעטו של מחבר , שבדומה לחגי הנביא ( ב י-יד , ( ובדומה לשבי הגולה התומכים בדעתו , תובע לדחות את ניסיונות ההתקרבות של תושביה ' הטמאים' של צפון px w . VN ההתנגדות של בעל עזרא ד א-ה לשיתוף של 'צרי יהודה ובנימין' בבניין הבית , שיש בה משום הסתמכות מובלעת על התיאור ה'היסטורי' כביכול שבמלכים ב , יז , מהדהדת מן השאלה בענייני טומאה וטהרה ששאל חגי הנביא מן הכוהנים . שאלה זו אינה אלא משל , המכוון כנגד אותם יושבי ארץ-ישראל שאמונתם לא נצרפה בכור הגלות : 'כן העם הזה וכן הגוי הזה [ ... ] וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא' ( חגי כ ראו 4 Q 372 , 1 : A Text about Joseph' , RQ , XIV ( 1990 ) , pp . 349-376 ( 1 . 14 ) . E . Schuller . יש בכך משום עדות נוספת לרצון בני עדת היחד לזהות עצמם בראשוני השבים מן הגלות , ראו לעניין זה מה שכתבתי במאמרי 'בין מקרא ובין משנה . העולם של קומראן מבפנים , ' מ' ברושי , ש' טלמון , ש' יפת וד' שוורץ ( עורכים , ( מגילות מדבר יהודה : ארבעים שנות מחקר , ירושלים תשנ 'ב , עמ' . 48-20 85 מונטגומרי ( לעיל , הערה , ( 23 עמ' 374 אחז בדעה , שהכוהן ששב לבית אל ( מלכים ב , יז כו-כח < למעשה 'תיקן את דתם של בני ארצו' ( ולא את דת הנוכרים שיושבו שם , ( וכי 'קבוצתו זכתה לתמיכה אוהדת של חזקיהו . ' אולם פירוש זה איננו מתקבל על הדעת . חזקיהו יצא לאחד מחדש את שארית אפרים עם ממלכת יהודה , ולעשות את בית המקדש בירושלים למרכזם הפולחני המשותף והיחיד . בדרך זו ביקש להשיב על כנה את האחדות ששררה קודם פילוג הממלכה בימי ירבעם בן נבט . ראו טלמון ( לעיל , הערה , ( 41 עמ' . 128-123 86 לעניין זה ראו ש' טלמון , 'על ראשית תולדות השומרונים ו מסותת במקרא , ' י' אבירם ( הביא לדפוס , ( ארץ שומרון : הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ , ירושלים תשל"ד , עמ' . 33-23

יד יצחק בן-צבי

רשות העתיקות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר