|
|
עמוד:123
עדות המקרא ותעודות יב לקיומם של אנשים בעלי אותם שמות — יוחנן , ידוע , סנבלט ובגוהי — במאה החמישית . פירושו של דבר הוא , שבבואנו לתארך את שני הסיפורים שאינם קשורים לאלכסנדר אלא ליוחנן , ישוע ובגוזס ( סעיפים ( 301-297 מכאן , ולידוע , מנשה וסנבלט מכאן ( סעיפים , ([ 323-322 , 315 ] , 312-306 , 303-302 כל האפשרויות פתוחות . ייתכן , כפי שמניחים קרוס ורבים אחרים , כי שני הסיפורים שייכים לאמצע המאה הרביעית . אך לכאורה אין כל סיבה להניח , כי יוספוס בהכרח צודק בקביעתו האומרת , כי ידוע שבסיפור נישואי התערובת הוא בנו של יוחנן מן הסיפור על ישוע ובגוזס ( ראו סעיף — ( 302 דעה המביאה למסקנה , כי יוספוס טעה בקובעו שיוחנן שבסיפור האחרון הוא נכדו של אלישיב , בן דורו של נחמיה ( סעיף ; 297 השוו סעיפים . ( 159-158 אין דמה של הטעות האחת אדום יותר , או פחות , מדמה של הטעות האחרת . ייתכן למעשה כי צדק יוספוס במקרה האחרון וטעה בראשון , דעה שתמקם את הסיפור על יוחנן במאה החמישית ואת סיפור נישואי התערובת — ברביעית . או ייתכן כי עלינו לשוב לדעה שרווחה טרם גילוי תעודות יב , שמיקמה את הסיפור על יוחנן במאה הרביעית ( יחד עם שר הצבא של דיודורוס , ( והשאירה את נישואי התערובת במאה החמישית ( עם נחמיה . ( ולבסוף , נוכל אולי לבחור להשאיר את שני המאורעות במאה החמישית , כפי שהיה נהוג במחצית המאה שבין גילוי תעודות יב לבין גילוי איגרות ואדי דליה . מבין ארבע אפשרויות אלה , רק משתי האפשרויות הראשונות עולה , כי יוספוס מוסר על מקרה של נישואי תערובת הנבדל מזה המסופר בנחמיה יג , כח ; לא כן שתי האחרונות . כיצד נחליט ? מביך ככל שיהיה , דומה כי עלינו לחזור על עבודתו של יוספוס , משל היו מקורותיו שלו מונחים על שולחננו אך יחד עמם גם הנתונים שבידינו — שחסרו לו . האפשרות האחרונה שהזכרנו , המייחסת את שני המאורעות לשלהי המאה החמישית , עודנה הסבירה ביותר לדעתי , שהרי : מן הסיפור הראשון , על יוחנן ובגוזס , משתמע בבירור שבגוזס שהה ביהודה זמן 47 כבר טענו לעיל כי הקטעים האחרונים , המצוינים בסוגריים מרובעים , נתחברו בידי יוספוס ( או עורך אחר ) על פי המקור על ידוע , מנשה וסנבלט , ושורבבו להקשר זר .
|
רשות העתיקות
|