|
עמוד:103
והכתובות , מדובר במאה הרביעית לפנה"ס . מכריעה בעניין זה היא קרבתם של המוטיבים במכלול האמור למוטיבים שנטבעו במטבעות שומרון , שפורסמו בידי משורר וקדר . מכאן אפשר אולי להסיק שתי מסקנות : המסקנה האחת שבטביעות שלנו מצויים סמלים מעטים יחסית ( לעומת הגיוון הרב במוטיבים על מטבעות , ( המכילים — מצד אחד — תיאורים של גריפונים , אריות וסוסים בסגנון מזרחי ; ומצד אחר — דמויות של גברים ונשים יווניים , הדומות מאוד זו לזו בתוך קבוצתן . טביעות אלה מייצגות למעשה מספר קטן של בעלי חותמות , שלכל אחד היו בוודאי כמה חותמות שנשאו אותו מוטיב ( עובדה שיש בידינו כבר כמה חותמות כתובים של אדם אחד , ( או שהמוטיב היה סמל משפחתי , והטביעות מייצגות נפשות שונות מאותה משפחה . נזכיר כאן הופעת השם ' ישמעאל' בשתי טביעות זהות , אבל גם את היו"ד — שכנראה אף היא חלק משם וה — על חותם בעל אותו מוטיב ( גריפון , ( אבל שונה בפרטים . את עניין הקרבה בין מוטיב מסוים לשם משפחה כבר העלה זה מכבר נ' אביגד , וג' ברקאי חיזק לאחרונה הנחה זו . אולי אפשר אפוא להסביר את מיעוטם היחסי של המוטיבים ואת ההבדלים בינם לבין המוטיבים השכיחים בוואדי דליה — מאבק הגיבור באריה וכיו"ב — בכך , שכל הבולות שלנו נלקחו מארכיון תעודות של משפחות אחדות משומרון , אחרות מאלה שתעודותיהן נמצאו במערה . המסקנה השנייה , שכותב שורות אלה העלה זה מכבר היא שהקרבה הרבה שבין הטביעות על הבולות מוואדי דליה ומן המטמון שלנו לבין מטבעות שומרון נובעת מכך , שהמטבעות והבולות כאחת נחתמו בחותמם של אנשים פרטיים , אלה שעל המטבעות בוודאי כחותמותיהם של פקידי האוצר של פחוות שומרון וכיו"ב , מטבעות יהוד והמטבעות הארץ ישראליים הבלתי כתובים . כך או כך , גילויו של מטמון הבולות הזה , המשלים את המטמון מוואדי דליה ואת אוצר מטבעות שומרון , מעלה תרומה חשובה להבהרת הרקע התרבותי של ארץ ישראל במאה הרביעית לפנה"ס . 65 1 ] אביגד , 'האניה של אניהו — חותם עברי המעוטר באניית מפרש , ' קדמוניות , טז ( תשמ"ד , ( עמ' ; 126-124 הנ"ל , לעיל . הערה ; 13 ברקאי , לעיל , הערה 66 . 13 ראו : , Y . Meshorer , 'The Coins of Samaria in the Persian Period' מכמנים , , ( 1992 ) 6 עמי ; 14 * -7 * שטרן ( לעיל , הערה , ( 7 עמ' ; 220-218 והשוו ט' אורנן , 'עיונים בממצא הגליפטי מארץ ישראל ומעבר הירדן , ' עבודת גמר לקבלת התואר מוסמך של האוניברסיטה העברית בירושלים , תשנ"א .
|
רשות העתיקות
|