יעקב משורר ושרגא קדר מטבעות שומרון בתקופה הפרסית

עמוד:78

אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ . ויבא אחד מהנהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה . החוקרים הסבירו קטע זה כניסיון של ההיסטוריוגרף המקראי ' ) היהודאי ( ' לתרץ כיצד תושבי שומרון , לאחר שנחרבה בידי סרגון , המשיכו להתפלל ליהוה — שהרי על פי המסופר ישבו בה נכרים שהובאו בידי האשורים . אלוהים מעניש את מפר מצוותיו בישראל בשילוח אריות כנגדו . מן הראוי לציין כאן גם את המסופר במלכים א , יג , על איש האלוהים שבא בימי ירבעם בךנבט מיהודה לבית אל , שם המרה את פי אלוהים ובכך pn את גורלו : 'ויתנהו ה' לאריה וישברהו וימתהר . מן הממצאים הארכאולוגיים בחצור , בית שאן , מגידו ועוד ( שם נתגלו תבליטים ופסלונים של אריות ) עולה , שבמרחב הגאוגרפי של ממלכת ישראל שימש האריה כחיה המייצגת — או מסמלת — אלוהות מקומית בולטת , שעבדו אותה במרוצת האלף השני והאלף הראשון לפנה"ס . לא מן הנמנע אפוא שהאריות הרבים , המופיעים על מטבעות שומרון במאה הרביעית לפנה"ס , מייצגים את האלוהות המקומית . הקשר בין שומרון בתקופה הפרסית לבין שומרון בימי ממלכת ישראל קבוצה בולטת של סמלים וסצנות על מטבעות שומרון שבחלקם נתגלו רק לאחרונה , כוללת את התיאורים הבאים : . 1 דמות גרוטסקית הדומה לדמות בס ( איור . ( 8 . 2 דמות גבר מנגן כנבל ( איור . 3 . ( 9 פרה מניקה עגל ( איור . 4 . ( 10 'עץ החיים' עליו מטפסות שתי חיות בעלות קרניים ( איור . 5 . ( 11 אריות ( איור . ( 7 אי אפשר שלא להשוות בין התיאורים האלה לבין הסצנות שהתגלו בחורבת תימן ( כונתילת עג'רוד ) ( איור . ( 12 באתר זה שבמזרח סיני נתגלה יישוב ישראלי מן המאות ט - ' ח' לפנה"ס . כתובות עבריות וציורים מתקופה זו התגלו על שברי הטיח שנשרו מקירות המבנים וכן על כדי חרס ענקיים . על פי הממצא שיערו החוקרים שהמקום שימש אתר פולחני לאנשי ממלכת שומרון הישראלית . אחד הכדים ראוי לציון במיוחד : עליו מצוירות כל הדמויות המפורטות ברשימה לעיל המופיעות על מטבעות שומרון . מעל הדמות המרכזית — דמות גרוטסקית דמוית האל בס — כתוב , בכתב העברי הקדום : 'ליהוה שמרן ולאשרתה . ' אמנם היו חוקרים שסירבו לקשור בין הכתובת לדמות בס הצמודה ראי : pp . 59-61 S . A . Cook , The Religionof Early Palestine in the Lightof Archaeology , London 1930 ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא