|
|
עמוד:70
עליהן הכתובת 'ירשלם . ' במאות השנייה והראשונה לפנה"ס ידוע כתב 'לאומי' קדום זה היטב מכתבי יד שנמצאו בקומראן , וממטבעות חשמונאיות . לתקופת בית הורדוס 37 ) לפנה"ס70- לספירה ) שייכות כתובות מונומנטליות שנמצאו בגבעת המבתר ובחפירות ב' מזר בהר הבית בירושלים , וכן כתובות על מטבעות המרד הראשון ברומים . כעת ניתן לקבוע באופן כללי את התקופות השונות בהתפתחות הטיפולוגית של הכתב העברי הקדום . בסדרה הטיפולוגית של מיני הכתב העברי הקדום , הכתב השומרוני הקדום הסתעף מהכתב העברי הקדום לא קודם למאה הראשונה לפנה"ס . טיפולוגיה דומה עולה גם מתוך בדיקת התפתחות נוהגי הכתיב . בטקסטים "psn ישראליים הקדומים ביותר , האורטוגרפיה מרושלת ביותר . במהלך המאה השנייה לפנה"ס מופיעה אורטוגרפיה 'חשמונאית' מיוחדת , המרבה להשתמש באמות קריאה , לעתים אף בצורה מתמיהה . שיטת כתיב 'מלא' זה , בדגם מרוסן יחסית , הידועה היטב מכתבי יד מאוחרים מקומראן , אופיינית גם לנוסח השומרוני של התורה . אף בלשון החומש השומרוני יש צורות ארכאיות , ובייחוד בולטות צורות פסידו ארכאיות , הנמצאות גם בקומראן , ותכונה זו מצביעה בבירור על כך שזמנו מאוחר לתקופת החשמונאים . מכל נקודת מבט שנבחן את החומש השומרוני , ובכל מידה שנמדוד את התפתחותו הטיפולוגית , נבוא על כורחנו לידי מסקנה כי ראשיתה של גרסת החומש השומרוני הייתה לכל המוקדם בתקופה החשמונאית . הראיות שהעלינו עד כאן מביאות למסקנה שאת הקרע הסופי בין היהודים לשומרונים יש לחפש במאורעות המיוחדים שהתרחשו בתקופה החשמונאית , קודם התקופה הרומית , שבה כפי שידוע לנו היטב — ראו אלה את אלה כאויבים וכמסלפי אמונת ישראל . בשנת 111 החריב יוחנן הורקנוס את המקדש השומרוני שעל הר גריזים עד היסוד , ואחר כך הרס את שומרון כולה . במאורעות אלה אנו חשים את מדיניות יוחנן הורקנוס לכפות את היהדות של 'יהודה , ' אם ניתן לומר כך , על השומרונים , ובעצם על כל תושבי תחום שלטונו . במסעותיו הצבאיים חתר יוחנן לסלק מתחום שלטונו גם את כל האדומים שחיו בדרום יהודה , אלא אם ייאותו לימול ויקבלו עליהם את היהדות . אין ספק שמטרתו הייתה להשליט את האידאולוגיה של ציון בכל רחבי שלטונו , בשטחים שבעבר היו חלק מתחומה של — Vx-w-px מטרה שגם קודמיו , חזקיהו , יאשיהו וזרובבל , שאפו להגשימה . אולם ניסיונו של הורקנוס לעקור את הפולחן השומרוני נכשל , וכאשר שחרר פומפיוס את שומרון משעבודה למלכים הכוהנים מבית חשמונאי , בשנת 64 לפנה"ס , ניתקו השומרונים את רוב קשריהם — אם לא את כולם — עם נציגי היהדות בירושלים , ופנו לדרכם הנבדלת . השחזור שהובא לעיל , של ראשית תולדות השומרונים , יש בו כדי לפתור בעיות רבות , שהביכו את החוקרים בעבר . כפי שהצענו , השחזור המוצע פותר את תעלומת אופייה היהודי המובהק של הדת השומרונית . הוא מסביר את הקשרים האמיצים שהיו לשומרונים עם המסורת הצדוקית , ומצביע על הרקע להימצאותן של מגמות איסיות וצדוקיות אפוקליפטיות בתורת השומרונים ובדתם . שוב אין ההיסטוריון חייב להתמודד עם שתי קהילות , המתפתחות בנפרד אך חיות בקרבה יתרה זו לזו במשך מאות שנים רבות . 106 קדמוניות יג , . 281-275 , 256
|
רשות העתיקות
|