|
|
עמוד:61
והסגנים היתה במעל הזה ראשונה . ' לא נאמר למי מכוונים הדברים , פרט לרשימת העמים המסורתית : 'הכנעני , החתי , הפתי , היבוסי , העמני , המאבי , המצרי והאמרי' ( או : האדמי . ( התיקון של עזרא היה מכוון להרחקת 'נשים נכריות . ' התיקונים של נחמיה יצאו גם הם חוצץ נגד הנושאים להם נשים נכריות , בהזכירו במיוחד נשים אשדודיות , עמוניות ומואביות . ראוי לציין שאין הוא מזכיר כאן עמים שהובאו לארץ , ובראש וראשונה עמי בבל ( כלומר הכותים , ( ודבר לא נאמר על תושבי שומרון והצפון . הועלתה הסברה , שבכל מקרה תיקונו של עזרא לא היה מכוון כנגד עובדי ה' הישראלים שישבו בצפון . אולם מהפרשה של נישואי נכד הכוהן הגדול עם בת ממשפחת סנבלט עולה בבירור , כי נחמיה לפחות הרחיב את איסור הנישואים לשומרוני שהיה עובד ה , ' שהתייחס אולי על שבט אפרים . אמנם ניתן לטעון , שנחמיה ידע כי סנבלט היה נכרי או ממוצא מעורב — או שהוא הניח שאויב מושבע כמותו , הנושא שם זר , חייב להיות ממוצא מפוקפק או מעורב . יהיה העניין אשר יהיה , יש עדויות לכך שחלק נכבד מהקהילה היהודית לפחות , היה חדור רוח של בדלנות , שאין לה זכר במקורותינו מהמאה השישית לפנה"ס , וכי ניתן לדבר על קיומה של מפלגה 'בדלנית' בירושלים של המאה החמישית . ייתכן שעזרא ותורתו המשפטית גרמו להתפתחות זו . ייתכן שנחמיה מצדו רק המשיך במסורת שעזרא החל בה , וייתכן שפיתח את המגמה הבדלנית והרחיבה עד שגם נישואים עם ישראלי מן הצפון הועמדו בסימן שאלה , או אפילו גונו . היו חוקרים שקשרו את פרשת נישואיו של בן יהוידע לבת סנבלט עם אירועים שנמסרו על ידי יוסף בן מתתיהו . יוסף מספר , כי לאחר שיוחנן בן יוידע עלה למשרת הכהונה הגדולה , הוא הרג את אחיו ישוע בבית המקדש . כה נורא היה המעשה עד כי בגוהי , שר הצבא ( סטראטגוס ) של ארתחשסתא , חדר בכוח למקדש , טימא 1 והטיל מס כבד על היהודים במשך שבע שנים . חוקרים אלה זיהו את יוחנן זה עם יוחנן שהיה כוהן גדול בשלהי המאה החמישית , והניחו כי בגוהי הוא הוא פחת יהודה הידוע מתעודות יב — אף שיוסף בן מתתיהו מזהה אותו במפורש עם שר צבאו הנודע לשמצה של ארתחשסתא השלישי ( אוכוס , 338-358 לפנה"ס ) — ועל יסוד זיהויים אלה הם הסיקו , שישוע זה הוא אולי אותו בן של יוידע אשר נשא לאישה את בת סנבלט . אולם לאור הנתונים החדשים שנמצאו בפפירוסים של שומרון ( ראה להלן , ( המאשרים את קביעת יוסף בן מתתיהו שסנבלט ( השלישי ) וידוע ( השלישי ) פעלו בשלהי התקופה הפרסית , מסקנה זו מוטלת עתה בספק רב . אין מנוס מקיום דבריו של יוסף בן מתתיהו , הקובע את 65 עזרא ט א-ב , יא-טו . 66 נחמיה יג כג ~ כז , ל . 67 זו דעתו של 68 K . Koch , 'Ezra and the Origins of Judaism ' , , 755 19 ( 1974 ) , pp . 173-197 השוו פרשת טוביה בנחמיה יג ד-ט . 69 קדמוניות יא , 70 . 301-297 קאולי ( לעיל , הערה , ( 23 עמ' , 30 שורה ; 1 עמ' , 23 שורה 71 . 1 בדעה מוטעית זו אחז כותב דברים אלה במאמרו f . m . Cross , 'Aspects of Samaritan and Jewish 5 History in the Late Persian and Hellenistic Times ' , HTR , 59 ( 1966 ) , p . 202 , n .
|
רשות העתיקות
|