|
|
עמוד:59
הממלכה המאוחדת , נתפקחו בוודאי מאשליותיהם . יש בשחזור משוער זה על תקופת האופל כדי להסביר את היחסים החדשים , הצוננים , של עזרא ונחמיה כלפי הצפון . מכל מקום עלינו להניח , שהשלטון הפרסי דיכא את שאיפות היהודים להרחיב את כוחה של ירושלים . רק אחרי בואו של נחמיה , המקורב לחצר המלכות הפרסי , עלה בידי יהודה לבצר את העיר ירושלים ; ופעולת שיקום זו , שהייתה צנועה ביחס , עוררה התנגדות אלימה מצד האצולה השומרונית ומצד המעמדות השליטים במדינות השכנות . נחמיה עלה לירושלים בשנת 445 לפנה"ס . על אף שהוסמך רשמית לשקם את ביצורי העיר , הוא נתקל כאמור בהתנגדות של סנבלט פחת שומרון , שעשה יד אחת עם שליטי עמון , צפון ערב ואשדוד . סנבלט ( סיךאבלט , ( המכונה 'החורוני' ( היינו , מבית חותן , ( ייסד אל נכון את השושלת הנושאת את שמו , אשר משלה בשומרון עד התקופה ההלניסטית . כפי שמעידים שמות צאצאיו , סנבלט נמנה עם עובדי ה' אלוהי ישראל , וקרוב לוודאי שהתייחס על שבט אפרים . הוא מתואר בזיכרונות נחמיה כאויב ערום ומרושע . ברור שהוא ראה במורת רוח כיצד נשמר נחמיה על ידי משמר חיילים פרסיים , Studies : Essays in Honor of Willian Sanford LaSor , Grand Rapids , MI 1978 , pp . 151-165 R . J . Saley . The Date of Nehemiah Reconsidered ' , G . A . Tuttle ( ed . ) , Biblical and Near Eastern 56 ניסה להחיות את ההשערה , שנציגה הבולט ביותר הוא צ' טורי , ( 1910 C . C . Torrey , Ezra Studies , Chicago ) הגורסת כי נחמיה בא לירושלים בשנת 20 למלכות ארתחשסתא , כלומר בשנת 384 לפנה"ס . סיילי טוען כי לא ניתן להוכיח את התאריך המוקדם . אף שהוא בגדר האפשר , והוא מנסה להראות שתאריך מאוחר יותר מתיישב עם כל הראיות הוודאיות שבידינו . אינני מוצא שטיעוניו משכנעים . למשל , קשה להניח שסנבלט השני משומרון , שהוא השלישי לפחות בית סנבלט ששלט בשומרון , הוא שייקרא בכינוי המקראי , 'סנבלט החורוני . ' הגנטיליקון ( יחסת השייכות ) 'חורוני , ' הנסב על מקום מוצאו — בית חורון — רומז לכך , שסנבלט בא זה מקרוב לשומרון , וקרוב לוודאי שהיה מייסד השושלת . לעניין צורת הגנטיליקון , השוו : 'בית פלט = הפלטי , בית הערבה הערבתי , בית גדר = הגדרי , וכיוצא באלה . ושוב , הראיה מתל אל מסח'וטה , מתת הקדשה של בנו של גשמו משנת 400 לפנה"ס לכל המאוחר , היא ראיה חזקה לדבריו . יוסף בן מתתיהו קובע כמובן את זמנו של נחמיה בימי שלטונו של אחשודוש ( כסדכסס , ( על פי הכרונולוגיה המתוקנת שלו ; אולם יש לציין , שהסדר הנכון של בני השושלת הפרסית היה ידוע ליוסף , והוא קבע לנחמיה תארי ך מוקדם , למרות שכיווץ את אילן היוחסין של הכוהנים הגדולים של היהודים . יתר על כן , בפרטו את התפיסה הפרושית על סדר ספרי המקרא ותהליך התהוותם ( נגד אפיון א , ח , ([ 40 ] הוא קובע שסיום התהוות הקאנון , הכולל את עזרא נחמיה , היה בימיו של ארתחשסתא , בן אחשורוש . מלבד זאת , גם שחזור שושלת הכוהנים הגדולים שעשה סיילי מוטעה , והוא מאריך את משכי כהונתם של כוהני מאה החמישית לפנה"ס לפרקי זמן בלתי מתקבלים על הדעת . הטענות המובאות כאן אינן אלא מעט מהטענות הפשוטות ביותר שאפשר להעלות כנגד התיארוך המוקדם של הגעת נחמיה . 57 כתיב זה של השם מצוי באחת התעודות של יב ( קאולי [ לעיל , הערה , [ 23 עמ' , 30 שורה , ( 29 בבולה המוצמדת לאחד מהפפירוסים של שומרון , ובאחד המסמכים שבפפירוסים אלה 58 . ( SP , 12 : 13 ) שמות בניו היו דליה ושלמיה ( קאולי , שם , ( ושמות ניניו , כפי שידוע לנו מהפפירוסים של שומרון , חנניה וישעיה ( י . ( העובדה ששמו שלו בבלי — שם החוזר בשושלתו — אין משמעות בקביעת דתו או מוצאו יותר משמותיהם של ששבצר וזרובבל . 59 ראו לעיל , הערה . 56 מן הראוי להוסיף , כי מדיניות הפרסים — בניגוד לזו של האשורים — העדיפה מינוי אישים או משפחות מבני המקום למושלי הפחוות . השוו , בין השאר , טוביה העמוני וגשמו הערבי .
|
רשות העתיקות
|