פרנק מור קרוס שומרון וירושלים בימי שיבת ציון

עמוד:50

האסטרטגית שבה ניתן לעצור את מסעם של המצרים צפונה לתגבר את כוחות אשור נגד בבל . בכל הפעולות האלה יש לשים לב לתכניתו הגדולה של יאשיהו לבסס מחדש את תביעתו העתיקה של בית דוד על שטחי צפון px nzr , Vx ולקבוע את ירושלים כמרכז הפולחן הלאומי של כל ישראל . אף שניסיונותיו של יאשיהו לשקם את תפארת בית דוד וירושלים לא עלו יפה , יש כאירועים שהתרחשו לאחר מכן כדי לרמת על כך שתכניתו הדתית זכתה להצלחה מסוימת בשומרון ובצפון . בהערה מקוטעת בירמיהו מא ד-ו אנו קוראים על 'אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש , ' שהלכו דרומה כשהם נושאים בידם מנחה 'להביא בית ה , " היינו אל המקדש החרב שבירושלים . רוב האנשים הללו נפלו בפח שטמן להם ישמעאל מזרע דוד , ונרצחו , כנראה כחלק ממהלך סילוקו של גדליהו , המושל של הפחווה הבבלית החדשה , יהודה . המניע למעשי הרצח אינו ברור , אך נראה כי אינו קשור ברצונם של אנשי הצפון לעבוד את ה' בירושלים . אולם התיאור חושף את זיקתם של ישראלים מאפרים ומנשה למקדש בירושלים . היו שראו בפרשייה זו לא יותר מתגובה של ישראלים שנשארו נאמנים לירושלים , נאמנות שטופחה על ידי חוגים מסוימים בצפון במשך כל מאות השנים של קיום הממלכה המפולגת . אך ניתן לראות פרשה זו כמשקפת את האידאולוגיה של בית דוד שאומצה מחדש והופצה בידי חזקיהו ועל ידי תנועת התיקון של יאשיהו . נוסף על כך מן הראוי לזכור , כי בספרות הנבואית של המאות השביעית והשישית לפנה"ס מבוטאת לעתים קרובות תקוות הנביאים לאיחוד מחדש של הצפון והדרום בממלכת ישראל העתידה . אין בספרות זו כל רמז לכך , שהישראלים תושבי הצפון חדלו להתקיים , או ששוב לא היו ראויים לגאולה בגין היותם בני נכרים . שומרון ויהודה בימי שיבת ציון שובם של היהודים לירושלים בעקבות הכרזת כורש 538 ) לפנה"ס ) הכין את הקרקע לעידן חדש ביחסים בין יהודה לשומרון . על ראשיתה של תקופת שיבת ציון ידוע אך מעט . בהכרזה , שניתנה בשנת אחת למולכו , ציווה כורש לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים ולהחזיר את כלי המקדש שלקח נבוכדנאצר מן הבית הראשון . קבוצת יהודים מגולי בבל , ובראשם ששבצר , ( Sin-ab-usur ) שהיה ככל הנראה נסיך מבית דוד , שבא 18 ראו הדיון המפורט של קוגינז ( לעיל , הערה , ( 10 עמ' 19 . 57-28 ראו עזרא א א ; ו ג ; דברי הימים ב , לו כב-כג . 20 את השם 'ששבצר , ' כפי שהוא בא בנוסח המסורה ( עזרא א ח , יא ; ה יד , טז , ( יש להשוות עם צורת כתיבו בנוסחאות תרגום השבעים . בעקבות פיתוח אמצעי הבקרה על התרגומים היווניים הקדומים , אשר פותחו על יסוד העדויות של מגילות קומראן , מתברר שעלינו להשתמש בראיות מתרגומים אלה בזהירות רבה . נראה כי צורת השם המופיעה כמשפחת כתבי היד היווניים G של עזרא החיצוני ( ב יב , טו ; ו יח , כ ) ובגרסאות הקרובות אליו , היא המסורסת פחות ( בכל הנוגע לעיצורים החשובים ) 'סנבסר י ;( Sanabassams ) גם בקדמוניות היהודים יא ( 39 ) מופיעה , לצד צורות אחרות , צורת השם 'סנבסרי ; ( Sabanasams ) במשפחת כתבי היד G של חזון עזרא מופיעה צורת השם 'סבנסר' ( Sabanassams ) עם מטאטזיס של p עם . v קריאות אלה של צורות השם מצביעות על מקור עברי 'שנבצר' ( snbsr ) המשקף את צורת השם האכדי שנ ( א ) ב > א ) צר . Sin-ab-usur השם שנ אב אצר שייך לדפוס שמות ידוע ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא