|
|
עמוד:48
את אופן ראייתנו -. מתחזקת הסברה , שתיאורו של מחבר דברי הימים מבוסס על מקור היסטורי , ושתיאורו הלקוני של ההיסטוריון הדויטרונומיסטי את תיקוני חזקיהו הונחה על ידי רצונו של המחבר להאדיר את חשיבות תיקוני יאשיהו , שהם הם שיא סיפורו . אין ספק שחזקיהו , בדומה ליאשיהו אחריו , היה מעורב במרידה גלויה נגד אשור , ובדומה ליאשיהו אחריו , היו גם לו שאיפות לחדש את האימפריה של דוד . טבעי הדבר שהממד הדתי של תחייה ושאיפה מדינית מעין אלה יובא לכדי ביטוי במהלך חגיגת חג הברית העיקרי של הממלכה הקדומה , המאוחדת . לפי דברי הימים ב , ל י-יא , יח , הקריאה להתאסף בירושלים כדי לעשות בה את חג הפסח הוכרזה בכל רחבי הצפון , pKn' אפרים ומנשה ועד זבלוך . רבים לעגו לקריאה , ' אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלוך נענו לה ובאו לירושלים . ראויה לציון כאן השמטת אפרים , לב לבה של השומרון . ברם , לאחר מכן מסופר , 'כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלוך עשו את הפסח בירושלים , למרות שלא ניטהרו . קיצורו של דבר , תגובת הצפון לקריאה הייתה מעורבת , במקרה הטוב . ביסוד הסיפור מונחת ההנחה , שבמחוזות הצפוניים , והשומרון בכללם , הייתה אוכלוסייה ישראלית גדולה . המניעים לסירובם להצטרף לחזקיהו בחגיגת הפסח ( וכן , יש להוסיף , תוך התעלמות מריבוניהם האשוריים ) נותרים ללא הסבר בספר דברי הימים . ייתכן שמחבר הספר עצמו ייחס את סירובם לסטיות דתיות ; אך הנסיבות ההיסטוריות היו לאמתו של דבר מורכבות יותר . הרי ככלות הכול , מקדשי ה' שבצפון המשיכו להתקיים , והחששות מפני אשור היו מוצדקים , כפי שיתברר בעתיד , לאחר התבוסה הניצחת שהנחילו האשורים לחזקיהו . הדבר הראוי לציון הוא עצם ההזמנה וההיענות החלקית לה . ניסיונו של יאשיהו להזעיק את אנשי הצפון לדגלו , במאה השביעית לפנה"ס , עלה יפה יותר — אם נקבל את דברי הדויטרונומיסט . אמנם אנו עדים להידרדרות מהירה בעוצמת אשור בימיו האחרונים של אשורבניפל ובתקופת חוסר השקט שבאו אחרי תום שלטונו . בספר דברי הימים ב , לד ג-ז , מסופר על תיקוניו הראשונים של יאשיהו במחתות הצפון , פעילות המיוחסת לשנת 12 למולכו , היינו לשנת 628 לפנה"ס , וזמן קצר ביותר לאחר 12 ראו , למשל Hezekiah ' s Reform and the Deuteronomistic Tradition " , HTR . 72 ( 1979 ) , , pp . 232-243 J . Rosenbaum , וההפניות שם , עליהן יש להוסיף את מאמרו של The Kingdom of Judah ; under Josiah ' , ta , 18 ( 1991 ) , pp . 3-71 N . Na ' aman , שרה יפת תיארה את תולדות הוויכוח האקדמי בשאלת מהימנותו של מחבר דברי הימים הקדום : 33 ( 1985 ) , pp . 83-107 S . Japhet , The Historical Reliability of Chronicles : The , Historyof the Problem and its Place in Biblical Research' , . / SO 7 ( למרבה הצער נעלם מעיניה מאמרה של רוזנבאום . ( ראו גם דיונה בתיקוני חזקיהו , Chronicles ( OTL ) , Louisville 1993 , pp . 934-936 s . Japhet , The Books of 13 כוונתנו כמובן לכותב הקורות בן המאה השביעית , וראו 14 Epic , Cambridge 1973 , pp . 274-289 F . M . Cross , Canaanite Myth and Hebrew אין לקרוא ולהבין קטע זה לאור החומר המאוחר יותר שבעזרא נחמיה , שכן לדעתנו החומר המאוחר שייך לעריכה מאוחרת יותר בחיבורו של מחבר דברי הימים . ראו להלן . 15 הכרונולוגיה המדויקת של סוף שלטון אשורבניפל ממשיכה עדיין להעסיק את החוקרים . לדעת ריד , שלטונו הסתיים בהתפטרותו , בשנת 630 לפנה"ס , והוא מת בשנת . 627 וראו The Accession of Shinshairshkum ' , JCS , 23 ( 1970 ) , pp . 1-9 J . Reade ,
|
רשות העתיקות
|