|
|
עמוד:47
עמים נכריים לפחוות שומרון . מכל מקום , תיאור חילופי האוכלוסין שבמלכים ב , יז , היה בתקופה מאוחרת יותר מקור לפולמוס יהודי , ולפיו כל השומרונים אינם אלא נכרים שמוצאם מעובדי אלילים , ושעבודת אלוהי ישראל שבידם היא לכל היותר סינקרטיסטית . ברוח זו נהגה אחר כך המסורת היהודית לכנות את כלל השומרונים 'כותים , ' או , ברוח של לגלוג , 'גרי אריות' — בעקבות המסופר עליהם במלכים ב , יז כה-כח . השומרונים מצדם טענו , בדורות מאוחרים יותר , שהם שריד משבטי אפרים ומנשה , וכי הם ישראלים מקוריים , היחידים ששמרו על האמונה הקדומה ועל עבודת אלוהי ישראל הצרופה , ללא החידושים היהודאיים . ברם , אף אחת משתי העמדות היריבות אינה עומדת במבחן הביקורת . יש אמנם טיעונים חזקים ביותר התומכים במסקנה שרוב בני אפרים ומנשה אכן נשארו בארץ ולא הוגלו ממנה , אך יש גם עדות מהימנה לא פחות ( שתובא בהמשך הדברים ) כי דת השומרונים , בגרסתה המוכרת בתקופה הרומית ואילך , אינה שריד של הדת הישראלית העתיקה — בצורתה הטהורה או בצורה סינקרטיסטית — אלא היא בעיקרה גרסה כיתתית של היהדות . תולדות פחוות שומרון עד חורבן ירושלים מהתקופה שבץ נפילת שומרון לבין חורבן ירושלים בשנת 587 לפנה"ס , יש בידינו אך מעט ידיעות השופכות אור על החיים בפחוות האשוריות . כותב הקורות של ספר דברי הימים מביא עדות על תיקוני הדת שערך חזקיהו ( ועל מרידתו באשור , ( המתארת את ניסיונו לקרוא לתושבי כל צפון הארץ לבוא לירושלים לעשות בה את הפסח " . עד לפני זמן לא רב נטו חוקרים רבים להתייחס לתיאור תיקוני חזקיהו בידי מחבר דברי הימים , או לפחות לחלק גדול ממנו , כבלתי מהימן מבחינה היסטורית ; וזאת משום שתיאור זה איננו מופיע בתיאור הדויטרונומיסטי של מלכות חזקיהו שבספר מלכים , וסברו שהוא המצאת המחבר , מעין בבואה של תיקוני יאשיהו . אולם הצטברות הדרגתית של עדויות ארכאולוגיות וספרותיות היסטוריות , הנוגעות למלכויות חזקיהו ויאשיהו , מחייבת לשנות 8 אסרתדון נובר בקטע עברי , בעזרא ד כ,- אשורבנפל ( אסנפר ) ניכר בתעודה ארמית בעזרא ד י . 9 יש לציין כי רובם המכריע של השמות המופיעים בפפירוסי שומרון מהמאה הרביעית לפנה"ס הם שמות של עובדי ה' או שמות שהיו נפוצים בין יהודים . 10 מן האפונימים האשוריים ידועים לנו שמותיהם של נב כת אצר , פחת שומרון בשנת 690 לפנה"ס , נב שר אחש , שהיה פחת שומרון בשנת , 646 וכן את אךד אננ , שהיה פחת מגידו בשנת . 679 ראו ; 2 : 449 , 451 . 455 RLA . לסקירת תולדות התקופה , ראו : F . Dexinger , Der Ursprung der Samaritaner im . the Eighth and Seventh Centuries BCE ' , SBLM , 19 ( 1974 ) , pp . 100-110 Atlanta 1975 , pp . 13-37 ; M . Cogan . imperialism and Religion : Assyria , Judah , and Israel in pp . 67-140 ; R . J . Coggins . Samariums and the Jews : The Originsof Samarilanism Reconsidered , Spiegel der Fruhen Quellen ' , F . Dexinger & R . Pummer ( eds . ) . Die Samarilaner , Darmstadt 1992 . יש לשים לב לעובדה שהפחוות נוהלו בידי מושלים אשוריים . 11 דברי הימים ב , ל א-יא , יח .
|
רשות העתיקות
|