|
|
עמוד:30
מרדכי כוגן בשמותיהם , לעומת ההזכרה הסתמית של 'מלך אשור' במלכים ב . יז ; ורשימת ארצות מולדתם של הגולים ' ) ארכוי בבליא שושנכיא דהוא עלמיא ( ' כלל וכלל אינה דומה לזו שבמלכים ב , יז כד , ל-לא . יתר על כן , אין עוררין מצד בני הגולה על הודעת תושבי שומרון 'כי ככם נדרוש לאלהיכם . ' ולמרות דחיית בקשתם להצטרף לבנייה , לא נטען נגדם שהם עובדי אלוהים אחרים — כדוגמת טענת הכתוב במלכים ב , יז נגד הגולים בשומרון י ובכלל , עבודת אלילים איננה גורם למתח בין ירושלים לשכנותיה בימי שיבת ציון וימי עזרא ונחמיה . אפילו בני משפחות כוחניות מכובדות , אשר מתוכן יצאו משרתים במקדש בירושלים , נישאו לבנות שומרון ( השוו נחמיה יג כח . ( מכאן שעזרא ד מבוסס על מידע שונה מזה שבמלכים ב , יז , והוא נתחבר בחוג אחר , וככל הנראה — בזמן אחר . כתוב שלישי , דברי הימים ב , ל , שלכל הדעות נתחבר בתקופה הפרסית המאוחרת , מאפשר להרחיב את החקירה בהבדלי גישה אלו . לפי בעל דברי הימים , המלך חזקיהו הזמין את 'כל ישראל ויהודה [ ... ] לבוא לבית ה' בירושלם לעשות פסח לה' אלהי ישראל . ' הוא פנה במיוחד ליושבי צפון yixn 'בארץ אפרים ומנשה ועד זבלוך ( פסוק י , ( וכך כתב : ' בני ישראל י שובו אל ה' אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפלטה הנשארת לכם מכף מלך אשור . ואל תהיו כאבתיכם ובאחיכם אשר מעלו בה ' [ ... ] ' ( פסוקים ו-ז . ( לא כל המוזמנים הגיבו בחיוב ; היו שצחקו ולעגו לרצי המלך ; אך היו גם 'אנשים מאשר ומנשה ומזבלון [ אשר ] נכנעו ויבאו לירושלם' ( פסוק יא ) לחוג את הפסח עם אחיהם מיהודה , כמצוות המלך . בכתוב זה , כמו אחרים בספר דברי הימים , אין הכרה בנוכחותם של גולים זרים בשטח ממלכת ישראל , אפילו אחרי כיבושה בידי האשורים . והנה , אחרי מאה שנים , בימי יאשיהו , נמצאו תורמים לבדק הבית שנעשה בירושלים 'מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל' ( דברי הימים ב , לד ט . ( תפיסה זו גרסה שלאורך כל התקופה חיו ישראלים כארץ , ולמרות המעל בה , ' היו מקובלים בקהל ה . ' עמדה מיוחדת זו של בעל דברי הימים , באשר להרכב האוכלוסייה בשומרון לאחר הכיבוש האשורי , מבודדת עוד יותר את מלכים ב , יז וגישתו לגבי התפתחות הפולחן בשומרון ועצם טבעו . אם ספר עזרא נחמיה וספר דברי הימים מייצגים את הקולות שנשמעו בקהילה היהודית הבתר גלותית , האם יש לכרוך עמם את מלכים ב , יז ? ואם לא , האם ניתן להציע רקע מתאים אחר ליחידה שבמלכים ב , יז ? 9 משום כך הסיק ויליאמסון , ובצדק , ש'לא סביר שהעדות להתיישבות מאוחרת [ בשומרון ] תהיה המצאה גמורה' The Composition of Ezra i-vi \ JThS , N . S . 34 ( 1983 ) . p . 26 ; H . G . M . Williamson . וזאת בניגוד לעמדה הביקורתית המוגזמת של המפרשים את עזרא ד ב כ'אנאכרוניזם פולמוסי פרי עטו של העורך . ' כך למשל New York & London 1971 , p . 113 M . Smith . Palestinian Parties and Politics that Shaped the Old Testament . 10 בהבנה זו של עמדתו של בעל ספר דברי הימים דנה שרה יפת בצורה משכנעת , וראו ש' יפת , אמונות ודעות בספר דברי הימים , ירושלים תשל"ז , עמי . 285-278 השוו : H . G . M . Williamson . Israel in SVT , 30 ( 1979 ) . pp . 56-59 Chronicler ' s Attitude toward the North ' . JBL , 96 ( 1977 ) . pp . 59-62 ; idem . 'Chronicles . Ezra and the Bookof Chronicles , Cambrid ge 1977 . pp . 119-131 : R . L . Braun . A Reconsideration of the . Nehemiah : Theology and Literary History
|
רשות העתיקות
|