|
|
עמוד:24
( terminus a quo ) של פולמוס זה . ' כוגן סבור 'המצב בא ^ יהודה בתקופה שלפני הגלות , ובפרט בימי מלכות יאשיהו , יכול לשמש רקע מתאים למיקוד תשומת הלב [ של סופר מקראי , ש"ט ] בממלכת ישראל ובתושביה , מן העבר ובהווה . ' אין במלכים ב , יז אחיזה לטענה זו , ולא להשערתו כי כותב הפרק יוצא חוצץ נגד 'גולי ישראל שהתמידו בעבודה זרה , ומשום כך איבדו את זכותם לנחלת אבותיהם , ' וכי עצם 'הגלייתם מוכיחה שנידחו' על ידי אלוהי ישראל . היסוד של פירוש זה של מלכים ב , יז הוא במה שמייחסים את נימת הפולמוס לעורך דויטרונומיסטי , וקובעים את זמן כתיבתו לימי יאשיהו . לדעתי הוכנס פרק יז לספר מלכים בפרק זמן מאוחר יותר בהיסטוריה של עם ישראל , כלומר אחרי שיבת ציון . הנימה האנטי אפרימית המופגנת , וכן כמה וכמה ייחודי לשון וסגנון , נותנים מקום לסברה כי המחבר עצמו היה משבי ציק , וכי היה מקורב ביותר למחבר / עורך ספר עזרא ( ראה להלן , ( או לבעל דברי הימים , ק רבה הניכרת אף בכמה וכמה דמיונות מובהקים של לשון , סגנון ומבנה ספרותי . כך למשל אפשר להבחין ביחידה מלכים ב , יז א-ו בדוגמה נוספת של 'חזרה מגשרת : ' הלשון 'ויעל מלך אשור' ( יז ה ) חוזר על 'עליו עלה שלמנאסר מלך אשור' ( יז ג . ( חזרה זו מוכיחה כי את האזכור של הקשר שקשר יאשיהו עם מלך מצרים ושל סירובו להעלות מס למלך אשור , שבגללו נאסר על ידיו ( יז ד , ( שיבץ המסדר כהוספה משנית במסגרת טקסט מקורי קצר יותר . והלוא אותה קונסטרוקציה עריכתית ואותם לשונות באים גם בספר דברי הימים בתיאור מלחמת שישק מלך מצרים ברחבעם מלך יהודה . עליו אומר הכתוב כי 'עזב את תורת יהוה' ( שם , שם , ( וכי בני עמו 'מעלו בה" ( דברי הימים ב , יב ב והוא כמעשה הושע מלך שומרון שעשה את הרע בעיני יהוה' ( מלכים ב , יז ב . ( הפתיחה של התיאור שתיאר בעל דברי הימים את פרשת רחבעם ושישק , 'ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם' ( דברי הימים ב , יב ב חוזרת שם בפסוק ט , 'ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם , ' בדיוק כשם שהכתוב 'ויעל מלך אשור בכל 'pKn ( מלכים ב , יז ה ) משמש כחזרה מגשרת לנאמר בפסוק יז ג : 'עליו עלה שלמנאסר מלך אשור . ' וכשם שהחזרה המגשרת במלכים ב , יז מלמדת כי פסוק יז ד הוא בבחינת הוספה , כך מעידה החזרה המגשרת בדברי הימים , כי הסיפור הנבואי בדבר שמעיה הנביא ( יב ה-ח ) שורבב כתוספת לתוך הטקסט המקורי . השערה זו מוכחת על ידי ההיעדר של ההוספה הנבואית Israel in Exile : The View of a Josianic Historian ' , JBL , 97 ( 1978 ) , pp . 40-44 73 . M . Cogan , וראו את מאמרו בכרך זה . 74 הרד"ק ( ראה פירושו על אתר ולמלכים ב , כג יט ) ואברבנאל ( פירושו למלכים ב , כג יח ) קדמו לכוגן בהבנה זו של הרקע ההיסטורי של מלכים ב , יז . 75 לעניין ההבחנה בין המחבר / העורך של עזרא נחמיה ובעל דברי הימים , ראו : 330-371 ; S . Talmon , 'Ezra and Nehemia' , IDBSup ( 1976 ) , pp . 317-318 Common Authorship of Chronicles and Ezra-Nehemia Investigated Anew' , VT , 18 ( 1968 ) , pp . s . Japhet , 'The Supposed 76 השוו מלכים ב , יח ט : 'היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון . '
|
רשות העתיקות
|