|
|
עמוד:17
מרשים . אולם ספק בעיניי אם אמנם מעשה בית אל שבמקרא דומה למעשה דור שרוכין שתואר במנסרה , וכי כמוהו הוא משקף 'תכונה אופיינית של מדיניות המינהל של סרגוך , כלומר , 'נורמליזציה של עניינים דתיים ( ופוליטיים ) פנימיים בערי מפתח , ' על מנת להשיג ' האחדה דתית של היסודות השונים באוכלוסייה . ' שהרי אין להשוות לא את בית אל ולא את שומרון עם כורסבד . יש מרחק רב בין כוונת סרגון להפוך את תושבי בירתו ל'אשורים' לבין כוונה משוערת להפוך את הגולים הזרים שהושיב בארץ אפרים לשעבר ל'ישראלים . ' יתר על כן , כתובת המנסרה מייחסת לסרגון את היוזמה לעשות את הזרים שבבירתו לאשורים מפאת שיקולים מדיניים ודתיים ברורים . לעומת זאת , המקרא מספר כי מעשה המלך היה תולדה של התערבות בעלי יוזמה מקומיים עלומי שם , שביקשו להסיר את אימת האריות . כאמור , סיפור זה הוא חלק מהרכיב 'התוכחתי פרשני' היהודאי של מלכים ב , יז ( ראה לעיל . ( לפיכך נראה כי הלשון 'וירם את משפט אלהי 'pxn הוא מעין חיקוי מכוון של סופר יהודאי את הביטוי האכדי , ana Suhuz sibitte palah /// אך אין בו מן המשמעות ההיסטורית שיש באחרון . משנבודד את מעשה האריות והכוהן / כוהנים ( יז כה-כח ) כהוספה , מתקשר פסוק כט , הבא מיד לאחריה , עם פסוק כד , ומעתה נוכל לקבוע כי 'הגרעין האנליסטי העובדתי' מורכב מן הפסוקים כד , כט-לא . בעת ובעונה אחת החזרנו על כנו גם את הרצף של סיפור 'מעשה האריות . ' הביטוי הפותח את הכתוב יז לב , 'ויהיו יראים את יהוד , ' , קושר מחדש את קצה החוט שנקטע ב יז כח , 'ויהי מורה אותם איך ייראו את יהוה . ' הוא מתייחס ל יז כה , 'לא יראו את יהוה , ' ומוביל אל הטיעון המכריע , הפוסל לחלוטין את האנשים הללו , במה שהוא מוכיח כי דבקותם המוצהרת באלוהי ישראל אינה אלא מס שפתיים , שנועד לכסות על הסינקרטיזם הבזוי שלהם י 'את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם' ( יז לג . ( בגרעין האנליסטי הקטן אפשר לזהות גלוסה נוספת שיצאה מיד העורך ו ב כט באה טענה , הקושרת בבירור את פולחני הגויים הללו עם 'בית הבמות אשר עשו השמרנים , ' כלומר עם המקדש המרכזי ( או המקדשים המרכזיים ) שהקים ירבעם בן נבט בבית אל ובדן . טענה זו — המהדהדת גם בפסוק 'ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות' ( יז לב ) — משל מחבר 'מעשה האריות' היא , או משל עורך ששילבה בהקשר הנוכחי . כטעם האזכור של המעשה באריות כן טעם הגלוסה . זה וזו באים לטעון כי חידוש הפולחן באתר המקדש הקדום שבבית אל היה קשור עם הכנסת מנהגי פולחן אליליים . בו בזמן , הגלוסה ( יז כט ) מקדימה את הטענה , שתפותח בהמשך , כי העירוב של מעשי הפולחן של הגויים עם יראת ה' הוליד דת , שהיא למראית עין עבודת ה , ' סרגון . אולם שלא כפאול , לא הסיק מסקנות כלשהן מדמיון זה . ראו ח' תדמור , 'עיר המקדש ועיר המלוכה בבבל ובאשור , ' מלחמת קדש ומרטירולוגיה בתולדות ישראל ובתולדות העמים , ירושלים תשכ"ח , עמ' 38 . 201-200 לניב palah m מקביל הלשון 'ויהיו עשים ( גוי גוי ) אלהיר ( יז כט ; השוו יז ל-לכ . < 'עשה' שווה ל'פלח' הארמי paiah- \ - \ האכדי ( ראה להלן 39 . ( מלכים א , יב כה-לג ; יג א , לג-לד .
|
רשות העתיקות
|