|
|
עמוד:16
[ י ] קודם שננסה לקבוע את זמן העריכה של מלכימ ב , יו , יש לדון ב'כרוניקה האפרימית . ' הייחוד של פרק יז אינו מבוסס על תכונות ספרותיות , מבניות ורעיוניות בלבד . אלא ניכר גם בתכונות מיוחדות אחרות , בפרט בהתייחסות למנהגי הפולחן של העמים הזרים שהושיבו הכובשים בתחום הממלכה הצפונית לשעבר , לאחר ששילבוה במערך המדיני הפרובינציאלי של האימפריה האשורית . העובדות העיקריות נמסרות באופן ענייני , ללא נימה של גינוי . ב יז כט וב יז ל-לא נאמר , 'ויהיו עשים גוי גוי אלהיר . לאחר מכן נמנו בנפרד כל אחד מאלילי העמים השונים ( יז ל-לא . ( אולם מכיוון שעניין לנו ב'גויים , ' מה שהם עובדי אלילים אינו מעורר עליהם את קצפו של המחבר , שאינו מגנה אותם כלל על האופי הסינקרטיסטי לכאורה של פולחניהם , שבהם שולבו סממנים של עבודת אלוהי ישראל . ההאשמה בסינקרטיזם , שהיא הציר של 'מעשה האריות' ( יז כה-כח , ( מצריכה דיון לעצמו . המעשה מספר על המתיישבים הזרים שהותקפו על ידי אריות , וסברו כי אלוהי ישראל הביאם עליהם משום שלא ידעו כיצד לעבדו -.וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי psn ( יז כה -כו . ( משנודע למלך אשור מצבם העגום של המתיישבים , ציווה על אחד מכוהני ישראל הגולים לשוב לארצו , 'וירם את משפט אלהי הארץ . ' ואמנם , כן עשו . הכוהן שנשלח אליהם הלך והתיישב בבית אל . ש' פאול הפנה את תשומת הלב לכתובת על מנסרה אשורית , המנציחה את מעשה היסוד של דור שרוכין ( היא כורסבד , ( בירת סרגון החדשה , ובה מתואר מאורע דומה לכאורה במונחים זהים . העיר דור שרוכין משכה אליה גולים מכל רחבי האימפריה , וסרגון ביקש להפוך את תושביה ל'אשורים . ' לפיכך מינה 'אשורים , מומחים בכל מלאכה , כמפקחים ומשגיחים להורות ( אותם ) [ את המתיישבים הזרים ] [ ... ] כיצד יעבדו את האלים ואת המלך . ana suhuz sibitte palsh Hi u sarri , ' פאול סובר כי 'ביטוי אשורי זה היה כפי הנראה המקור של הניב המקראי "וירם את משפט אלהי הארץ . '" הדמיון הלשוני אכן 33 אפשר כי בסיפור זה נשמרה מסורת מקומית , האחוזה בבית אל . מוטיב האריה בא גם בסיפורי נבואה אחרים הקשורים באותו אזור עצמו ( מלכים א , יג כד-כח ; השוו מלכים ב , כג טז-יח ; מלכים א , כ לה-לו 34 . ( השוו את הלשונות הדומים , 'ועמי לא ידעו את משפט יהוה' ( ירמיה ח ז , ( ו'כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם' ( ירמיה ה ר ;( והיפוכו של דבר , 'כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם' ( ירמיה ה ה . ( 35 לא נתייחס כאן לבעיה הטקסטואלית שבשימוש בצורת יחיד ליד צורת רבים . 36 ראו 73-74 , קק Sargon ' s Administrative Diction in ll Kings 17 : 27 ' , JBL , 88 ( 1966 ) , 'n 37 S . Paul , תדמור כבר הצביע על הדמיון הלשוני בין הביטוי העברי במלכים יז כז לבין הניב האכדי כמנסרת
|
רשות העתיקות
|