|
|
עמוד:8
היהודים יב , ה , . ( 264-257 כיוצא בזה טען ר' נחמן בן יצחק כי 'דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה' ( בבלי , חולין ו ע"א . ( ואילו על פי מסורת השומרונים , מעולם לא עמד מקדש על הר גריזים . יחס חז"ל אל השומרונים אינו אחיד . בעיקרו של דבר , הם נדונים כמי שהסתפחו לישראל , אבל סיפוחם אינו שלם . יש שמקרבים אותם כגרי צדק שדבקו בתורה , ויש שמרחיקים אותם משום היותם 'גרי אריות , ' שחברו לישראל בעל כורחם מחמת פורענות שבאה עליהם . מסתבר כי מידת קירובם וריחוקם הייתה תלויה בתמורות שהתרחשו ביחסים הפוליטיים בין כנסת ישראל לבין הכותים השומרונים בשלהי תקופת בית שני " . מצד זיקתם לישראל , הם היו מעין יצור ביניים.- מחד גיסא , נבדלו מכנסת ישראל בכך שלא הודו בקדושת ירושלים והר הבית אלא קידשו את הר גריזים , הוא 'הר הברכה' ( דברים יא כט,- כז יכ , ( או 'טור כריכה , ' שעל פי מסורתם , בו בחר אלוהי ישראל לשכן שמו שם . מאידך גיסא , בשקלא וטריא בהלכות מעשרות , רב ואביי מבדילים בין כותי חכר לכותי עם ; pxn כהמשך הסוגיה , ר' שמעון כן גמליאל מעיד עליהם כי 'כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקים בה יותר מישראל' ( בבלי , ברכות מז ע"ב ; גיטין י ע"א ; קידושין עו ע"א . ( חז"ל מודים שהכותים שומרי שבת הם ( משנה , נדרים ג י . ( יחד עם זאת הם נחשדים בכך שאינם מקפידים על דיני טומאה וטהרה , ולפיכך הם מנועי חיתון . מילת תינוק בן ישראל בידי כותי אינה מוציאה ידי חובה , מכיוון שהוא מל את התינוק להרגריזים ולא לירושלים , ואינו מדקדק בהלכות פריעה . יינם וגבינתם אסורים . הם אינם מקיימים את המועדים על פי לוח הזמנים הנוהג בכנסת ישראל , אלא 7 השוו בבלי , סנהדרין סג ע"ב . 8 השאלה האם אמנם עמד מקדש שומרוני על ההר או לא , ואם עמד — אימתי נבנה , נדונה במחקר עד עצם היום הוה . ראו בייחוד . י ' מגן , 'השומרונים בשכם והר גריזים המבורך , ' ז"ח ארליך ( עורך , ( שומרון ובנימין , עפרה תשמ"ז , עמ' ; 210-177 הנ"ל , 'הר גריזים — עיר המקדש , ' קדמוניות , כג ( תשנ"א , ( עמ' . 96-70 כמו כן ראו : ח' אשל , '" תפילת יוסף" מקומראן , פפירוס ממצדה , והמקדש השומרוני על הר גריזים , ' ציק , נו ( תשנ"א , ( עמ' ; 136-125 הנ"ל , 'המקדש השומרוני בהר גריזים והמחקר ההיסטורי , ' בית מקרא , לט ( קלז ) ( תשנ"ד , ( עמ' ; 155-141 מ' מור , 'המקדש השומרוני על הר גריזים , ' בית מקרא , לח ( קלה ) ( תשנ"ג , ( עמ' ; 328-313 הנ"ל , 'המקדש השומרוני שנית : יוסף בךמתתיהו והממצא הארכיאולוגי , ' בית מקרא , מ ( קמ ) ( תשנ"ה , ( עמ' ; 64-43 ומאמריהם של י' מגן וח' אשל בק ^ זה . 9 ראו להלן . יוסף כן מתתיהו מציג את השומרונים כהפכפכנים , המשנים את ויסתם חדשים לבקרים , עד שאי ן לתת בהם אמון ! כאשר שליטים זרים מיטיבים עם כנסת ישראל — הם מזדהים כיהודים , ואילו בעתות מצוקה לישראל , הם מכריזים כי מוצאם מעם אחר ( קדמוניות יא , יד , , ( 291 או שהם צידונים החיים בשכם ( שם , יב , ה , . ( 264-257 10 לעניין הכינוי 'כותים' ראו להלן . 11 ראו . ג' אלון , 'מוצאם של השומרונים כמסורת ההלכה , ' תרביץ , יח ( תשי '' ט , ( עמ' 156-146 , הנ"ל , תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד , א , ירושלים תשי"ג , עמ' 12 . 352-350 השומרונים רגילים לכתוב את השם כתיבה אחת , 'הרגריזים , ' למעט אי אלה מקרים יוצאים מן הכלל . ראו ש' טלמון , 'קטעי כתבים כתובים עברית ממצדה , ' ארץ ישראל , כ ( ספר יגאל ידין , ( ירושלים תשמ"ט , עמ' . 284-283
|
רשות העתיקות
|