הקדמה

עמוד:3

מקיפה יותר מאשר הנוסח השומרוני — ומכאן שהשומרונים אימצו נוסח יהודי שהתפתח לפני התקופה החשמונאית , כנוסח מקודש של חמישה חומשי תורה . מאמרו של אריה כשר עוסק בשומרונים במצרים ההלניסטית . שעל אודותם ניתן ללמוד הן מכתביו של יוסף בךמתתיהו והן מפפירוסים יווניים שונים שנתגלו במצרים התיכונה ( בעיקר בחבל פאיום . ( ממקורות אלה עולה שתלמי השני ( וייתכן שאף אביו , תלמי הראשון ) גייס לצבא התלמי חיילים מאזור השומרון , ומאוחר יותר קיבלו חיילים אלו נחלות במצרים התיכונה . היחסים בין היהודים לשומרונים בחבל פאיום ובעיר אלכסנדריה ידעו עליות ומורדות ; יוסף בךמתתיהו תיאר ויכוחים שהתנהלו בחצר התלמיית על השאלה , לאיזה מקדש בארץ ישראל יש לשלוח את כספי הקרבנות : לירושלים או להר גריזים . בשער זה מובא גם מאמרו של חוקר השומרונים המובהק אלן קראון מסידני שבאוסטרליה . במאמר זה סיכם קראון את הידיעות על הפזורה השומרונית במשך אלפיים וחמש מאות שנה , למן חורבן שומרון בשנת 722 לפנה"ס ועד למאה ה . 17 המאמר נכלל בחלק הספר הדן בתקופה ההלניסטית בשל חשיבותן הרבה של העדויות על הקהילות השומרוניות בתקופה זו . העדויות על קהילות אלה בדלוס , במצרים , ביוון ובאסיה הקטנה חשובות מאוד לשם קביעת הזמן שבו הפכה העדה השומרונית לקבוצה דתית , המאמינה בקדושתו של הר גריזים . מאמרו של פיטר ואן דר הורסט , המלמד בליידן שבהולנד , דן במידת התייוונותם של השומרונים . אף מאמר זה אינו מצטמצם לתקופה ההלניסטית בלבד אלא הוא דן בהתייוונות השומרונים עד לתקופה הביזנטית . ואן דר הורסט דן בשרידים המעטים שנותרו מהספרות השומרונית שנכתבה יוונית , ומצביע על גיוונה של ספרות זו . הוא עוסק גם בכתובות היווניות שכתבו שומרונים שנתגלו בארץ ובתפוצות , הוא דן בידיעות על פילוסוף שומרוני , על מורה לרטוריקה שומרוני ועל פקיד שומרוני בכיר בחצר הקיסר הביזנטי . המאמר האחרון בשער זה הוא פרי עטו של חגן אשל , ונושאו — תאריך התגבשותה של האמונה בקדושת הר גריזים . אשל מציע כי המרד של תושבי העיר שומרון באלכסנדר מוקדון , בשנת 331 לפנה"ס , והקמתה של העיר ההלניסטית סאמריה על חורבות העיר שומרון כתולדת מרד זה , היו מאורעות מכריעים בהתגבשותה של העדה הדתית המאמינה בקדושת הר גריזים . לטענתו , ניסו התושבים , שסולקו מהעיר שומרון , לשמר את זהותם המיוחדת — ששורשיה עוד בתקופת המלוכה — על ידי קידושו של הר גריזים . אשל משווה בין התגבשות הדת היהודית בתקופת גלות בבל להתגבשות הדת השומרונית בסוף המאה הרביעית ובמהלך המאה השלישית לפנה"ס , עת השומרונים גלו מעירם שומרון ובטרם התירו להם השלטונות הסלווקים לבנות את עירם החדשה על פסגת הר גריזים . השער השלישי של הספר מוקדש לתולדות השומרונים בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית , ובו תריסר מאמרים . יצחק מגן , קצין המטה לארכאולוגיה ביהודה ושומרון , הקדיש עשר שנים ויותר למחקר הארכאולוגי של הר גריזים ושל השומרונים , במאמרו כאן הוא מסכם את תרומת הארכאולוגיה לתולדות השומרונים בתקופות הנדונות . איתן איילון מסכם את ממצאי החפירות שערך בכפר השומרוני בצור נתן . רוני רייך מתאר את הקמעות השומרוניות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות , רחל ברקאי מביאה את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא