הקדמה

עמוד:2

לפחוות שומרון ממסופוטמיה , מעילם ומערב . אפעל מנסה לברר לאיזו קבוצה שייכים האנשים שנזכרו כ'שומרונים' בתעודות האשורויות השונות . המאמר הרביעי בקובץ הוא פרי עטו של פרנק מ' קרוס מאוניברסיטת הרוורד . קרוס תרם תרומות חשובות לחקר התעודות הכלכליות שנחתמו בעיר שומרון ושנתגלו בוואדי דליה , ולחקר המגילות המקראיות שנתגלו בקומראן . על סמך טקסטים אלו הוא מציג את גישתו בדבר היחסים ששררו בין תושבי העיר שומרון לבין תושבי ירושלים בתקופה הפרסית . פפירוסי שומרון הן תעודות כלכליות שנכתבו בעיר שומרון , והובאו למערה בוואדי דליה על ידי אנשים שמרדו באלכסנדר מוקדון ונאלצו לברוח למדבר מפני הצבא המוקדוני . תעודות אלו מאפשרות לנו לשחזר את שולשלת מושלי שומרון במאה הרביעית לפנה"ס ; השמות שנזכרו בתעודות אלו מעידות שרוב תושבי העיר שומרון בתקופה הפרסית האמינו באלוהי ישראל . על סמך המגילות המקראיות שנתגלו בקומראן , ועל סמך מחקרים על השימוש בכתב העברי בימי הבית השני , קרוס מגיע למסקנה שהעדה השומרונית נתגבשה במהלך התקופה ההלניסטית , ויש לראות את התגבשותה כחלק מהתהליך שהביא לפיצול הכיתתי של יהדות הבית השני במהלך התקופה החשמונאית . שני המאמרים האחרונים בשער הראשון מציגים ממצאים ארכאולוגיים . יעקב משורר ושרגא קדר מציגים במאמרם את מטבעות שומרון מהתקופה הפרסית . גילוי מטבעות אלו הוא הפתעה גדולה , שכן מתברר שהטביעה בשומרון הייתה מגוונות בהרבה מהטביעה בירושלים של מטבעות יהוד . מאות טיפוסי המטבעות שמשורר וקדר פרסמו בשתי המונוגרפיות שלהם , הם אוצר בלום של מידע על העיר שומרון , על המושלים שמשלו בה , על הכוהנים ששירתו בה וככל הנראה אף על הפקידים שפעלו בה — במאה הרביעית לפנה"ס . מאמרו של אפרים שטרן , הדן במטמון של בולות ( טביעות טין שחתמו פפירוסים ) שמקורו בעיר שומרון , מעיד אף הוא על כך שבעיר שומרון ניכרה השפעה יוונית גדולה עוד קודם כיבושה של ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון . ההשפעה היוונית באה לידי ביטוי בכתובות ביוונית על חלק ממטבעות שומרון , אך בעיקר בהשפעה האמנותית כבולות ששטרן מפרסם . על הבולות הנושאות תיאורים אמנותיים בסגנון יווני נוספות בולות בסגנון אחמני ( פרסי . ( שטרן משער שהתיאורים על המטבעות שנטבעו בעיר שומרון חיקו את התיאורים שעל החותמות הפרטיים של פקידי הטביעה בעיר שומרון , ולפיכך יש דמיון רב בין הבולות לבין המטבעות . השער השני של של הספר , ובו שישה מאמרים , עוסק בשומרונים בתקופה ההלניסטית . מאמרו דניאל שו ^ ממחיש את הסיוע של גילוי הפפירוסים באי יב שבדרום מצרים ובמערה בוואדי דליה שמצפון ליריחו לשחזור דרכי עבודתו של יוסף בךמתתיהו , כאשר כתב את סופו של ספר יא ב'קדמוניות היהודים : ' הוא תיאר בו את כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון ואת בניית המקדש השומרוני בהר גריזים . אסתר אשל וחנן אשל במאמרם טוענים , כי בעזרת המגילות המקראיות שנמצאו בקומראן ניתן לקבוע את תאריך גיבושו של החומש השומרוני . לטענתם מגילות אלו מלמדות , שהשומרונים אימצו נוסח שעבר עריכה הרמוניסטית מוגבלת , המתועד במגילות שהועתקו במאה השנייה לפנה"ס י לעומת זאת , במגילות שהועתקו לאחר מכן , מתועד נוסח שעבר עריכה הרמוניסטית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא