|
|
עמוד:8
תוצאות מאבקים אלה העניקו לנח"ל כושר למלחמה ולעיתות שלום כאחד . אין ספק , שתרומתו למדינה , גם בימי שלום בעתיד , יכולה להוות מסגרת מתאימה לשירות לאומי , בפיקודו של המטה הכללי של צה"ל ולרשות מדינת ישראל . אין ספק שהנח"ל נולד ביזמתן המשותפת של תנועות הנוער החלוציות . הן העניקו לנח"ל מסגנון פעילותו תוכן , הווי ומטרה חלוצית . אבל היה זה בן גוריון אשר העניק לנח"ל מחזונו ומרעיונותיו . הוא שאף לאחד את העם אשר הגיע לארץ מארצות הגלות השונות ובמסגרת החובה שהוטלה על כל הצעירים והצעירות בגיל השירות שאף ליצור הזדמנות למפגש הדדי בין התרבויות השונות והמנהגים המיוחדים ליוצאי ארצות שונות . הוא שאף לכך שבפגישה ביניהם ובין אנשי ההתיישבות , יספגו החיילות והחיילים ממקור החלוציות . הוא האמין שהשפעת המתיישבים הוותיקים והמעשים החלוציים ישפיעו גם על הנוער המשרת בנח"ל . החיילים יאמצו להם את הדרך החלוצית שבנתה ישובים וחברה חדשה במשך שלושה דורות מימי ייסוד פתח תקווה ועד להקמת המדינה . בן גוריון רצה שלישראל יהיה צבא שנועד לא רק למלחמה אלא גם להגשמה חלוצית , ולבניין הארץ . הוא רצה צבא חלוצי ומדינה חלוצית . במבט לאחור , אני משוכנע שתרומתו של הנח"ל למדינה ולחברה , בימי שלום בעתיד , יכולה להוות מסגרת מתאימה לשירות לאומי שתהיה נתונה לפיקודו של המטה הכללי של צה"ל ותעמוד לרשות המשימות והאתגרים של מדינת ישראל . אפשר כיום להביט אחורה וללמוד מן הקשיים והמכשולים שהיו בדרכו של הנח"ל מאז הקמתו , אבל להביט קדימה בתקווה . מאפיין את הנח"ל , בנוסף לתפקידיו הצבאיים , הוא החינוך . בנח"ל שירת קצין חינוך פיקודי ועימו סגל עובדים מתאים ; באגף הנוער והנח"ל עמד לרשות הנח"ל תקציב מיוחד לחינוך ולפעילות חברתית . השמירה על הגרעינים לא היתה טכנית בלבד , במסגרת אחת , והוקדשה גם תשומת לב מיוחדת לפעילות חינוכית חברתית . לנגד עיניה של מערכת הביטחון עמדו לאחר מלחמת השחרור שאלות ביטחון בראייה כוללת ולא בראייה צבאית בלבד . מייד עם סיומה של מלחמת העצמאות היה צורך לפתור בדחיפות שלוש בעיות ביטחוניות : א . פרצות רבות בקו הגבול , בעיקר בגזרות הירדנית והמצרית , כשהישובים בהן היו דלילים . מצב זה היה בבחינת 'פירצה קוראת
|
|