|
|
עמוד:7
פתח דבר מאה שנה בערך נמשך העימות הערבי-יהודי והפלסטיני-ציוני-ישראלי בארץ ישראל , על שלביו ותמורותיו . ראשיתו , בחיכוכים בין איכרי מושבות העלייה הראשונה לבין שכניהם הערבים והמשכו , בתחילת המאה ה , 20 במתחים פוליטיים לאומיים , שמקורם בהופעת התנועה הציונית והסתעפות ההתיישבות היהודית מחד , וצמיחת התנועה הלאומית הערבית מאידך . נושאי הרעיון הלאומי הערבי היו קומץ של משכילים עירוניים וקציני צבא , אשר ראו בציונות איום על הצביון הערבי של סוריה רבתי , שאותה תפשו כתחום הזהות הטריטוריאלית שלהם . בעקבות הצהרת בלפור וכינון המנדט הבריטי על פלשתינה ( א"י , ( הפך העימות הערכי-יהודי לסכסוך פלסטיני-ציוני . עתה התפתחה זהות ערבית פלסטינית ייחודית ( ולא בשנות ה 30 של המאה ה , 19 כפי שטוענים לאחרונה חוקרים מסוימים . ( התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית פעלה באמצעות שורה של ארגונים , מוסדות ומפלגות , ובראשם "הוועד הפועל הערבי" ו"המועצה המוסלמית העליונה , " שהוקמו בראשית שנות ה . 20 בהנהגתו של אל חאג' מוחמד אמין אל חוסייני , המופתי של ירושלים , הצליחה התנועה להרחיב את שורותיה תוך שנים אחדות , כשהיא מעלה על נס את שמירת ערכיותה של הארץ והגנת המקומות הקדושים לאסלאם . גלי העלייה היהודית , רכישת קרקעות רבות על ידי ההסתדרות הציונית , ומדיניות בריטית הססנית — כל אלה הביאו , בשנות ה , 30 לראדיקליזציה של התנועה הלאומית הפלסטינית ולהקמת מסגרות וארגונים חדשים , בחלקם חשאיים וחמושים . בלט ביניהם ארגון מוסלמי קנאי בראשות השיח' עז אל דין אל קסאם , שפעל באזור חיפה בדרכי טרור נגד בריטים ויהודים , והשפיע במידה רבה על פרוץ המרד הערבי של . 1939-1936 מרד זה נגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי , אשר נישא בעיקר על ידי כפריים והתאפיין גם במעשי אלימות נגד פלסטינים , דוכא בכוח על ידי הבריטים . ואולם , כדי להפיס את דעתם של מנהיגי ארצות ערב והפלסטינים , וכדי למנוע את צידודם בגרמניה של היטלר ובאיטליה של מוסוליני , פרסמה בריטניה בשנת 1939 "ספר לבן , " ובו היענות למרבית התביעות הפוליטיות הערביות להגבלת המפעל הציוני . מאז , ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה , נשען מאבקה של התנועה הלאומית הפלסטינית יותר ויותר על מדינות ערב , ואלה נטלו לידיהן את הנהגת המאבק . אולם , ההתמודדות הצבאית המכרעת , בשנת , 1948 הסתיימה כידוע בתבוסת צבאות ערב בידי היישוב היהודי , וגרמה גם להתפוררותה של התנועה הלאומית והקהילה הפוליטית הפלסטינית , ולעקירתם של פלסטינים רבים . מרבית
|
|