פרק א הלאומיות המודרנית והדת

עמוד:13

היא . גורם הנכפה על ההיסטוריה ומעצב אותה ? סוגיה נוספת , קשורה לקודמותיה , נוגעת להשפעה של רעיונות והוגים על היווצרות הלאומיות . אלי כדורי ( Kedoune ; 1960 ) מייצג גישה לפיה הלאומיות היא תוצאה של תהליכים רעיוניים פילוסופיים מובהקים בצד אירועים היסטוריים כמו המהפכה הצרפתית . הוא תיאר באריכות כיצד רעיונותיו של קאנט על המוסר האוטונומי מובילים להכרה בקיומו של טוב עליון , וכיצד על המשטר הפוליטי להביא למימוש חירותו של הפרט . השלטון הפוליטי ( הרפובליקני ) אמור לשקף את האוטונומיות המוסרית של הפרט . לפי כדורי , העובדה שקאנט פירסם את רעיונותיו גם בחיבורים קצרים מלמדת על השפעתם ותרומתם להתפתחות הלאומיות . לעומתו , רבים החוקרים שאינם מפריזים כמוהו בהערכת מקומם של הרעיונות הפילוסופיים המופשטים בהתהוות הלאומיות . שאלות אלה נוגעות אף לתנועות הציונית והציונית הדתית . שני מניעים פעלו בהתהוות התנועות.- ( א ) הרצון לשרוד - אנשי התנועות הבינו כי האנטישמיות איננה מאפשרת התפתחות כלכלית ותרבותית חופשית של היהודים ואף מאיימת על עצם קיומם הפיזי . ( ב ) התחייה הלאומית התרבותית - שתי התנועות חתרו ליצירת אדם חדש , אם כי נחלקו בשאלת מקומה של המסורת הדתית באידאל זה . שאלת הרציפות התרבותית היא שאלה גורלית לגבי התנועה הציונית , שכן היא נוגעת ללגיטימציה של רעיונותיה במצב של התנתקות מארץ האבות במשך מאות שנים . מה משקל הרעיונות התאולוגיים והפילוסופיים בהתרקמות התנועה הציונית הדתית ? הרי לפחות בראשיתה טענו מנהיגים רבים שאין לתנועה זיקה להתחדשות תרבותית , וכי עניינה , לכאורה , בהצלת היהודים , לאמור - הישרדות . לתאוריות על הלאומיות יש השלכות מעמיקות על חקר התנועה הציונית הדתית , כפי שנראה להלן .

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר