|
|
עמוד:11
פרק א' פסיפס של מיעוטים רוב גדול מכלל תושבי הארצות דוברות הערבית במזרח התיכון הם ערבים על פי שפתם והשתייכותם התרבותית , ומוסלמים סונים על פי דתם . לערך חמישית עד רבע מכלל תושבי האיזור שייכים לקבוצות מיעוט המאופיינות על ידי מוצא אתני ולאומי נבדל או על ידי השתייכותם הדתית הנבדלת . מקצתם דוברים שפות שונות מהערבית . לריבוי במספר העדות והמיעוטים במזרח התיכון ישנן סיבות יסודיות אחדות , ונמנה אותן על פי סדר חשיבותן : ערש הדתות והפילוגים . המזרח התיכון הוא ערש התרבות המו נותאיסטית בעולם , ובו צמחו שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות 1 תחילה היהדות , אחר כך הנצרות ולבסוף האסלאם . באיזור זה אירעו גם הפילוגים הגדולים על רקע דתי בתוך הדתות עצמן ; הנצרות נחלקה לפחות ל 5 ו כתות שונות והאסלאם נחל ק לפחות לשתי קבוצות משנה גדולות ( אסלאם סוני ואסלאם שיעי . ( מספר קבוצות נוספות פרשו ממסגרת האסלאם והתפתחו בדתות נפרדות . זירת מעבר . המזרח התיכון שימש משחר ההיסטוריה זירה , שדרכה עברו עמים ושבטים רבים . הנדידות הגדולה של קבוצות אוכלוסיה הטביעו את חותמן על הגיוון הרב באיזור מבחינה אתנית , דתית ולשונית . דוגמה לתופעה היסטורית זו ניתן למצוא בפלישת השבטים הערביים במאה השביעית לספירה , מחצי האי ערב אל שאר חלקי המזרח התיכון ואל צפון אפריקה . שבטים אלה שינו במידה רבה את המבנה האתני , הלאומי והדתי של תושבי האזורים הנכבשים . דוגמה בולטת נוספת : החל במאה התשיעית לספירה , עברו השבטים
|
|