|
|
עמוד:5
הקיבוץ הוא אולי התוצר המופלא ביותר של התנועה הציונית ושל ההתחדשות הציונית בארץ . קשה לתאר את ארץ ישראל ללא מאות הקיבוצים הפזורים בה מדן בצפון הרחוק ועד לאילות בדרום הערבה . תרומתה של התנועה הקיבוצית להוויה הישראלית היא הרבה מעבר לחלקה באוכלוסייה ולכוחה המספרי . אין תחום בחיינו שבו לא ניכרת טביעת החותם של אלפי החברים בקיבוצים . כך הדבר בהוויה ובתשתית התרבותיים , ברעיונות החברתיים והמוסריים , בערכי העבודה העצמית ובאחריות ההדדית . מן הבחינה הזאת היינו במשך עשרות שנים בבחינת " אור לגויים . " כמו חלקים רבים בחברה הישראלית נתונה גם החברה הקיבוצית במשבר של הקדמה זהות , בחיפוש אחר השונה והחדש ובשינוי הדגשים . אולם , המשבר הזה איננו יכול ליטול מן התנועה את הכתר המגיע לה על מה שעשתה בארץ " . סיפורי קיבוצים , " הספר הרביעי בסדרה ( לאחר "סיפורי בתים " , " סיפורי משפחות" ו"סיפורי מושבות - ( " בא להנציח באופן מסודר , אם כי לא שלם , את חלקם של הקיבוצים ביישוב הארץ . מתוך מאות הקיבוצים הקיימים בחרתי להעלות בספר ארבעים בלבד , בעיקר מחמת קוצר היריעה . הבחירה הייתה , כמובן , לפי טעמי האישי , אולם השתדלתי לתת איזון לזרמים השונים ( כולל הקיבוץ הדתי והחרדי ) ולרבדים ההיסטוריים של התנועה וכללתי בספר קיבוצים שיש בהם סיפור מאחורי המקום . מטבע הדברים , קיבוצים שעמדו במערכה ההירואית של מלחמת העצמאות נכללו ברשימה , אך לא רק אלה . השתדלתי בעיקר להראות את חלקה של התנועה הקיבוצית בקביעת גבולה של מדינת ישראל הנושבת . כללתי כאן גם שני קיבוצים שנמחו במלחמה : כפר עציון ובית הערבה . צרור תודות שלוח ליוסי פרלוביץ מנהל ההוצאה לאור של משרד הביטחון , לישי קורדובה העורך הראשי , לאריק בן שלום המפיק , למעצבת מרים שיש , למוקי צור שכתב אחרית דבר מאירת עיניים , לדורית ישראל שקיבלה על עצמה את השכתוב של הספר , לצלם אילן אוקו שצילם בעשרה מן הקיבוצים את צילומי הצבע , לעליזה קלסקי שהכינה את המפתח וכן לעשרות החברים בקיבוצים עצמם שכתבו את הפרקים ועזרו באיסוף התמונות . זאב ענר שנת החמישים למדינת ישראל
|
|