הניהול הכספי של קהילת ירושלים במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה

עמוד:204

ההשוואה בין נתוני קהילת אסתנבול לנתוני קהילת ירושלים מעלה מספר הבדלים יסודיים בין תקציביהן של שתי קהילות אלה . נתרכז בעיקר בהשוואה בין מאזן ירושלים משנת תקל'ז לבין מאזן קהילת אסתנבול משנת תקל'ב . סעיף ההחנאות בשתי הקהילות בשנות השבעים דומה בהיקפו , שכן בשתיהן זהו תקציב גירעוני , אולם החוב הכולל של קהילת אסתנבול בשנים אלה גדול בהרבה : 325 , 000 גרוש , לעומת כ 65 , 000 גרוש בירושלים . השוויון בגובה ההוצאות מפתיע , שבן קהילת אסתנבול הייתה גדולה פי עשרה מקהילת ירושלים : כ 30 , 000 יהודים ( ואולי יותר , ( לעומת כ 3 , 000 יהודים בירושלים . לעומת זאת , חובה של אסתנבול היה גדול רק פי חמישה . כיצד יש להסביר פערים אלה בתקציב ובחוב ? התבוננות בסעיפי ההכנסה וההוצאה מלמדת קודם כול על כך שבאסתנבול יש הרבה פחות סעיפים : שבעה סעיפי הוצאה ושלושה סעיפי הכנסה בלבד , לעומת עשרות סעיפים בירושלים . כלומר , ניהול הקהילה באסתנבול היה פשוט יותר , מאורגן יותר ויציב יותר . הפער והשוני בין מאזני שתי הקהילות נובעים מאופיין השונה בתכלית . קהילת אסתנבול , קהילת עיר הבירה העות'מאנית , הייתה קהילה שרוב יחידיה התפרנסו מעבודה . הייתה זאת קהילה יציבה שבניה היו מושרשים במקום מדורי דורות , והמבנה החברתי והכלכלי שלה היה יציב ונורמלי . היא נמצאה בלב לבו של השלטון המרכזי ועד שנות השבעים של המאה השמונה עשרה ( שנת התקציב ) נהנתה מיציבות מתמשכת . בתקופה זאת דווקא התחילה היציבות הכלכלית באסתנבול ובמרכזי האימפריה האחרים להתערער מסיבות שונות , ובעיקר בעקבות הירידה הצבאית , הפוליטית והכלכלית של ה אימפריה לעומת ארצות אירופה בשנות המלחמה עם רוסיה . הייתה זו הסיבה המרכזית להיווצרות החוב הגדול של קהילת אסתנבול שאנו עדים לו כאן . חוב זה בסך 325 , 000 גרוש אכן הטריד את הקהילה , ואף את הקהילות הגדולות האחרות באיזמיר ובשאלוניקי , אך כאמור עדיין היה קטן יחסית למספר האוכלוסין מחובה של קהילת ירושלים בשנים אלה . בסעיפי ההוצאות אפשר שקהילת אסתנבול יצאה נשכרת מן היציבות היחסית שנהנתה ממנה לעומת קהילה פרובינציאלית כירושלים , שכן הוטלו עליה פחות מסים לא סדירים ולא חוקיים , היטלים ותשלומי שוחד ו'חמס . ' מסעיפי ההוצאה רואים שבאסתנבול כבירושלים סעיפי הריבית והחובות היו גבוהים ודומים : כ 30 ° / 0 באסתנבול וכ 35 ° / 0 בירושלים . אמנם המסים הרגילים באסתנבול היו נמוכים ואין רישום של שוחד , אולם מתועד היטל מיוחד על בניית אניות לצי העות'מאני בגלל המלחמה עם רוסיה ' ) טירסחאני , ( ' שהיה סעיף נכבד בהוצאות הקהילה בשנים אלה . ההבדלים בסעיפי ההכנסות משמעותיים יותר ומצביעים על שוני ברור בין שתי הקהילות . באסתנבול מתועדת הכנסה רק ממסים ישירים ועקיפים : כ 50 % לכל מס . בירושלים לעומת זאת הכנסה ממסים אינה מתועדת , שכן רוב חברי הקהילה לא עבדו , ורוב ההכנסות היו מתרומות מחוץ לארץ , מהלוואות , מהקדשים , מעסקי מתים ומעיזבונות . הקהילה בירושלים חיה על הון שהיה לה וליחידיה , או מהלוואות שמומנו על ידי תרומות מחוץ לארץ . לעומת זאת , בערים העות'מאניות המרכזיות רבים מהיהודים התפרנסו מעבודה יצרנית , אך היו גם בעלי רכוש והון . המסים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר