|
|
עמוד:197
לרוב על יגיע כפיה נטתה בהדרגה הכף עם גבור הפורענויות מבית , לחיים של תלות בגורמי חוץ ובעיקר בתרומות מיהודי התפוצות . כמו כן התחוללו בקהילה שינויים דמוגרפיים וגדל בה מספר הזקנים והזקנות . מגמות אלה התחזקו עוד יותר במאה השמונה עשרה . בראשית המאה הסתבכה הקהילה האשכנזית בירושלים בקשיים כלכליים כבדים וסיבכה גם את הקהילה הספרדית הדומיננטית . שתי הקהילות אף סבלו מן המאבק שהיה בעיר בין שליטים ופקידים עות'מאנים לבין המקומיים . שיקומה , ארגונה ותפקודה של קהילת ירושלים החל מסוף שנות העשרים של המאה השמונה עשרה , נעשו באמצעות ' פקידי ארץ ישראל בקושטא . ' י למעשה התנהלו חייה של קהילת ירושלים במרוצת המאה השמונה עשרה בחסות 'פקידי ק ושטא , ' שעשו זאת בדרך של מגעים באמצעות אנשי קשר עם השלטון המרכזי באיסטנבול ועם השלטונות בפרובינציה הסורית בדמשק , בצידון ובירושלים . בין השאר דאגו פקידי קושטא לקיים קשרים עם פקידים עות'מאניים טרם הישלחם לירושלים וכן נהגו למנות את ההנהגה היהודית בעיר ולפקח עליה . רוב יהודי ירושלים במאה השמונה עשרה התקיימו מתרומות מחוץ לארץ , או מהכנסות כספיות מקרנות שהם עצמם הניחו בחוץ לארץ ובקופת הקהילה בירושלים . הכנסות נוספות היו לאלה שהלוו כספים ללא יהודים בעיר . תמונה זאת מתבהרת נוכח העיון במקור החדש שיידון להלן . אופן מחיה זה הוא אחד הגורמים המרכזיים שהביאו לשינויים דמוגרפיים במבנה החברתי של הקהילה . מקהילה רגילה שמבוססת על משפחות ועל רציפות של דורות , הפכה קהילת ירושלים לקהילה שרבו בה הזקנים . אלה עלו אליה בערוב ימיהם לאחר שדאגו לעצמם להכנסה כספית קבועה , שמקורה בריבית pprr שהניחו בקהילת האם שלהם או בירושלים עצמה . המקור החדש שיידון להלן הוא פנקסי חשבונות של קהילת ירושלים , ל 1 ו שנים , כולם מן המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה , מן השנים תקכ א-תקנ ו " . ( 1795 / 6-1760 / 1 ) בפנקסים אלה המעידים על ניהול חשבונות שוטף ופרטני מאוד מצוי חומר עשיר להכרת דרך ניהולה הפיננסי של הקהילה , לבירור נושאים של דמוגרפיה ולהבנת הקשר עם השלטון ועם האוכלוסייה המוסלמית , לתיאור חיי היום יום בעיר ועוד " . מדובר בתעודות המשקפות היסטוריה 'עובדתית . ' הפנקסים משמונה השנים האחרונות תק ל'ז-תקנ'ו ( 1795 / 6-1776 / 7 ) מנוהלים כהלכה , ואילו הפנקס הראשון 9 רוזן ( לעיל , הערה , ( 3 עמי 274 ו 10 Tiibingen 1992 , pp . 12-18 M . Rozen , Jewish Identity and Society in the Seventeenth Century , 128 בניהו ( לעיל , הערה , ( 4 עמי וג ; 142-1 ברנאי ( לעיל , הערה , ( 4 עמי 18-5 י מי רוזן , 'מרד הנקיב אל אשראף בירושלים בשנים 706- 1702 ו ומצבם של בני החסות בעיר , ' קתדרה 22 , ( תשמ ב , ( עמי 1 90-75 ע מנאע , 'מרד נקיב אל אשראף בירושלים ( 1705-1703 ) , קתדרה 53 , ( תשץ , ( עמי . 74-49 1 ו ברנאי ( לעיל , הערה , ( 4 עמי 12 . 160-95 מכון בן צבי , כתבי יד מס' 13 . 1706-1701 על סמך הפנקסים האלה כתבתי שלושה מאמרים נוספים ו 'ואלה שמות יהודי ירדשלים בשנים תקכ-א-תקכ ג , ( 1763- 1760 ) קתדרה 72 , ( תשנ ד , ( עמי ' ; 168- 135 תשלומי הגייזיה של יהודי ירושלים במחצית השנייה של המאה הי חי , י' בן ארצי ואחרים ( עורכים , ( נוף מולדתו ; מחקרים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה מוגשים ליהושע בךאריה , ירושלים תש ס , עמי Studies Review , VI ( 1994 ) , pp . 7-45 Authorities and Arab Population in the Second Half of the Eighteenth Century ' , Jewish Political 'The Jerusalem Jewish Community , Ottoman ! 332-322
|
|